מרי יחיא בן יחיא חמדי היה חכם במחצית השנייה של המאה הי"ט, כנראה, בעיר כוכבאן שם נולד, ובהמשך הגיע לעיר מחוית כשהוא ת"ח. שני הישובים במרכז תימן קרובים זה לזה. הוא התפרסם ע"י תלמידו מרי אברהם בן משה ערוסי, אשר כתב הלכות ופירושים בשמו בחיבורו פירוש למסכת אבות - אור לישרים. באחד הקטעים הוא כותב:
"וידוע כד הוינא טליא הביא אותי לבית אבי לבית התלמוד, והיה המורה מוהר"ר יחיא בן מוהר"ר יחיא חמדי...
מרי יחיא יעיש חמדי המכונה רייח"ם, או על שם ספרו ליקוטי מהרי"י, היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ט. נראה, כי לא שימש בתפקיד רשמי ולא היה דיין בבית הדין, ולמרות זאת נחשב מגדולי החכמים בצנעא. נכדו הוא מרי לוי חמדי שעלה לירושלים.
הוא חתום על תשובות חכמי צנעא לחכמי עדן, וכן חתום עם מרי שלום קורח על תשובה בעניין שהעסיק רבות את חכמי צנעא - ברכת המוציא בסעודות רבים. פרסומו הגדול בא בזכות הספר...
ר' לוי חמדי היה ראש קהילת יהודי מצ'מאר הסמוכה לעיר מנאכ'ה, מדרום מערב לצנעא, בשנת תרי"ט (1859), שנה בה ביקר ר' ספיר בתימן. הוא כותב, כי קהילה זו מנתה ל"ה משפחות בשנה זו, וכי המרי של הקהילה היה מרי יוסף יהושע והנשיא היה ר' לוי חמדי. המרי התפרנס ממקצועו סנדלר, והנשיא התפרנס ממכירת מיני בשמים בשוק הגויים.
מרי יחיא חמדי היה מרי העיר מנאכ'ה הסמוכה, ויתכן כי היו קרובי משפחה. יתכן ומרי לוי בן...
מרי לוי בן ישועה חמדי נולד בצנעא בשנת תרכ"א (1861). שימש בצעירותו מלמד תורה לתינוקות, והסדיר בבית מדרשו סדרי חינוך מתקדמים. בשנת תרנ"א (1891) עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת נחלת צבי בירושלים.
מרי שמואל בן יוסף עדני כותב עליו בספרו נחלת יוסף, כי התפלל בבית הכנסת התימני ברחוב וארשה "כי הוא מלבב גודל חכמתו בתורה, הוא גם משורר נפלא ויראת ה' חופפת על פניו, כי הוא ענוותן כהלל, וש"צ מובהק וכל...
מרי שלום בן עמרם חמדי הלוי היה דיין, ראב"ד ורב ראשי בתימן בסוף המאה הי"ז ובתחילת המאה הי"ח. נולד בצנעא בשנת ת"ט (1649), והיה צעיר בזמן גלות מוז"ע בשנת תל"ט (1679). מונה לדיין לאחר שנת ת"ן (1690), לאחר שנפטר ראב"ד הקבוע הראשון מזמן הגלות, מרי שלמה מנזלי. פסקי הדין הקדומים ביותר שמצאתי ועליהם הוא חתום בשנים תנ"ח (1698), תנ"ט (1699) ושנת תס"א (1701). שימש בדיינות עם הדיין מרי משה בן סעדיה קטיעי....
ר' שלום בן שלמה חמדי היה שד"ר הקהילה התימנית בירושלים, ופעל בצנעא ובישוב אלקאהרה במערב לערים רצאבה ומעבר במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום על שטר כתובה בשנת תרל"ג (1873) עם ר' יוסף בן שלמה נדאף. החתן הוא שלום כ'ברה והכלה שוד'יה אלאעמא. מסתבר, כי בתוקף סמכותם ותפקידם כשד"רים של הקהילה היהודית בירושלים חתמו על שטר הכתובה, כדרכם של חכמי תימן ומנהיגיה לחתום על פס"ד, שטרות וכדומה.
חכמי...
ר' יפת בן אברהם אליואני אלחמדי העתיק את שרח אלקואעד - פירוש י"ג עיקרי האמונה לרמב"ם בערבית. בכה"י ס"ו דפים, חסר בתחילה עד אמצע העיקר הראשון. אין תאריך על כתב היד, ולפי הערכה, כתב היד הועתק במאה הט"ז-י"ז. לא ידוע מקום ההעתקה.
בקולופון כתוב:
"יזכה הכותב יפת בן אברהם אליואני אלחמדי יצ"ו תנצב"ה".
ר' יוסף בן שלמה הלוי חמדי-חביבי העתיק קובץ ספרי קבלה בשנת של"ח (1578). לא ידוע מקומו.
בכת"י ר"ע דפים, הכוללים את הפירוש לסידור הקבלי תולעת יעקב לר' מאיר בן גבאי (דפים א- קט, ב), ספר שערי אורה לר' יוסף בן אברהם ג'יקטיליה (דפים קט, ב- רמז, א), טעמים בקבלה (דפים רמז, ב-רנח, א) וסוד שלושה עשר מעיינות הנובעות מן הכתר לר' יוסף ג'יקטילה (דפים רנח, א- רע, א). השלמת הכתיבה הייתה ביום ראשון, ד'...
מרי יוסף החמיארי היה דיין בשרעב בתחילת המאה הי"ח. הוא חתום על פס"ד משנת תס"ח (1708) בשרעב. הדיינים החתומים עמו הם: ראב"ד מרי שמעון שבזי, בנו של המשורר הלאומי מרי שלום שבזי, מרי יעקב בן שלמה, מרי משה בן שמואל, מרי דוד כ'לף, מרי יוסף חובישי, מרי משה אברהם, מרי יוסף החמיארי ומרי אברהם בן סעדיא יחיא.
חתומים שמונה דיינים, ויתכן ומדובר בשני הרכבים של בית דין, או בגלל חשיבותו חתמו דיינים...
ר' שמואל בן דוד חמיץ העתיק יחד עם ר' שלמה בן סעדיה חמאמי את סידורו הגדול של מרי יצחק ונה "פעמון זהב" עם פירוש חידושין, בשנת תס"ב (1702) בצנעא. בקולופון כתב היד כתוב, כי ר' שמואל החל את מלאכת הכתיבה ור' שלמה חמאמי סיים. הסידור הועתק במימון ר' מעודד בן סעדיה הלוי נגאר.
הסידור כולל את פירוש חידושין, אך הפירוש אינו רציף, וישנן כותרות שונות לפירוש: הגהה, פירוש, חידושין וכדומה. על סמך זה ועל...