מרי שלמה חנש היה חכם בישוב רצאבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה רצאבה נמצאת בנפת גהראן, מצפון לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חנש, חאמי, מור, נוני, הלאל, אעגם, חסן, ידומי, אסוד, קרואני, חכימה, קאפח, סעאדי, עואץ', אשתר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום ובנו מרי סעדיה חנש, מרי יוסף בן סעדיה חכימה, מרי סעיד סאלם,...
ר' חסדאי בן חטר בן שלום בן יוסף בן מהדי העתיק את התורה בישוב עראס שבמרכז תימן בחודש ניסן שנת רל"ג (1473).
בכה"י ס"ח דפים, ובידינו נותר מחומש במדבר ל"ו, ד' עד סוף חומש דברים. עם תרגום אונקלוס לאחר כל פסוק, טעמים, מסורה קטנה ומסורה גדולה, וכנראה גם מחברת התיג'אן, וקטע מהמחברת בדף 68 א'. נכתב במימון ר' שלמה בן מעודד בן שלמה. העתיק, כנראה, כתב יד נוסף בשנת רל"ז (1467).
בדף 68 א'...
ר' מאיר סעדיה חסיד היה מנהיג בקרב יהודי סדה שבדרום תימן וקהילת ג'חזאן סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
הוא מוזכר בספרו של נסים ב' גמליאלי, תימן ומחנה גאולה, כראש קהילת יהודי סדה וג'חזאן במחנה העולים גאולה שליד עדן, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הכוונה, כנראה, למרי מאיר סעדיה חאסר, אשר מוזכר חמישי ברשימת י"ז חברי מועצת מחנה העולים גאולה, בראשות מרי חיים סנואני ומרי נסים טיירי. שיר שכתב התפרסם בספר...
מרי חסן היה דיין בבי"ד של העיר צ'אלע שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911), שנה בה סייר ופעל שליח העלייה שמואל יבניאלי. הוא מוזכר בספרו מסע לתימן.
יבניאלי העביר את שאלות מרן הרב אברהם קוק לחכמי תימן, והם השיבו לו באמצעות יבניאלי. הוא חתום על תשובות בי"ד צ'אלע לרב קוק, ביום ג', כ"ד בטבת תרע"א (1911), עם מרי שלום, מרי עואץ ומרי דוד. לא כתוב שם אביהם ומשפחתם.
מרי חסן היה חכם בישוב קצר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה קצר נמצאת במחוז כ'ולאן, ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמישים וחמש משפחות בערך: מלאחן, סיאני, צג'יר, נהמי, סרי, קוז, רדאעי, ודלי, ג'ידק, כ'ובאני, רמים, גרט, דחבאש, אכ'צ'רי, טירי, כהן, מנצור, אגדע, וחשאן, חובארה, סעד'ד, משרקי, עמראן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אחסן, מרי יוסף...
מרי חסן היה דיין בבי"ד של העיר מלחה שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911), שנה בה פעל שליח העלייה שמואל יבניאלי. יבניאלי העביר את שאלות הרב אברהם קוק לחכמי תימן והם השיבו לו באמצעות יבניאלי. הוא חתום על התשובות לרב קוק במוצ"ש, כ"ט בטבת תרע"א (1911), וחתומים עמו: מרי עווץ, מרי שלום, מרי מנצור, מרי חסן ומרי אהרן. לא מוזכרים שמות אביהם ומשפחתם.
מרי חסן היה חכם בישוב עאתין בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר עאתין נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושתים משפחות בערך: חגבי, מליחי, סעאדי, חנש, זכ'מי, סיאני, מעוצ'ה, זנאר, מקיטן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עואץ' שלום חגבי, מרי שלום זכ'מי, מרי סעדיה זנאר, מרי משה סעדיה ומרי שלום בן שלום חגבי.
שמו ידוע מפנקס...
מרי חסן בן והב היה דיין בבי"ד של העיר עודן שבדרום תימן בשנת תרע"ג (1913). הוא חתום בשנה זו עם מספר דיינים מבתי דין שונים בדרום תימן על אגרת המיועדת לשליח העלייה יבניאלי, ר' בנימין והרב אברהם קוק. באגרת הם קובלים על הגלות הקשה והשנאה ליהודים, אשר גברה בגלל גל העלייה לארץ לפני שנת תרע"ג (1913), ועל הגבלות דתיות. הם מבקשים סיוע.
חתומים על האגרת: מרי חסן והב, מרי דוד יצחק, מרי אהרן בן יחיא...
ר' חסן בן חיים היה מנהיג בישוב מעול שבמחוז איב בדרום תימן בשנת תר"י (1850). הוא חתום עם ר' יוסף בן דוד על כתובה, כדרכם של מנהיגים בתימן, לזוג יוסף בן שלמה וסלאמה בת שלום מהישוב מעול בשנת תר"י (1850).
יתכן והם חתמו בתור עדים בלבד.