בשירי, יחיא בן אברהם

מרי יחיא-חיים-זכריא בן אברהם בן סעדיה בן שמריה בשירי נולד במחצית השנייה של המאה הט"ז. חי בישוב רחבה, כ-20 ק"מ מצפון לצנעא. הוא נחשב לאחד מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז, ואחד החשובים והמפורסמים שבקרב סופרי תימן.

הוא בן דורם של שניים מגדולי חכמי תימן בתקופתו: מרי יצחק ונה ומרי יוחנן מזרחי, אשר חיו מדרום לצנעא, באזור הערים רדאע וד'מאר. השפעתו הייתה גדולה בתימן בזמנו אך פחותה משל השפעת ר"י ונה. השפעתו היום היא עקיפה באמצעות מהרי"ץ.

הוא העתיק עשרות חיבורים וחיבר מספר ספרים. החיבורים שהעתיק עוסקים במגוון התחומים: חומשים, משניות, מדרשים, רמב"ם, סידורים וכדומה. חלק מהסידורים אינם זהים זה לזה כדלקמן. לרבים מהחיבורים שהעתיק הוסיף הגהות, פירושים, הערות, שירים וכדומה. כתבי היד מפוזרים היום בספריות רבות ברחבי הארץ והעולם.

כינויו הספרותי: אבנר בן נר השרוני או אבן השרון.

נוסף להעתקותיו הרבות הוא חיבר מספר ספרים:

א) @44חבצלת השרון@55 - צורת אותיות א-ב עפ"י הסוד, מסורות למקרא, דרשות קבליות ועוד. הספר מחולק ל"נתיבות", וכל "נתיב" מוקדש לאחת האותיות. חיבר את הספר בהיותו בן י"ט שנים - "ואני הדל באלפי צעיר התלמידים רך בשנים כשחיברתיו ואני בן תשע עשרה שנה".

ב) @44אבן השרון@55 - פירוש לספר אגדות התלמוד - עין יעקב לסדרים מועד ונשים.

ג) @44בשירי@55 - טעמים וחידושים לתורה בשיטת גמטריאות ופרפראות חכמה.

ד) פירוש לסידור התפילה הכולל גם פירוש להגדה של פסח. הפירוש להגדה פורסם ע"י הר"י קאפח במהדורתו לאגדתא דפסחא.

ה) @44עין משפט@55 - מראי מקום להלכות הרמב"ם.

ו) הגהות לפירוש המזרחי למסכת חולין.

ז) @44אמירות האמונה@55 - מוזכר בחיבורי מהרי"ץ ובתכלאל הקדמונים.

ח) @44חלק הדקדוק@55 - קונטרס העוסק במסורת המקרא.

זכויותיו מרובות ביותר לא רק בהפצת תורה ודעת בתימן, בזמן שהספרים היו יקרים מאוד ולא היה בית דפוס, אלא אף בשימור מסורות, מנהגים ונוסחאות עתיקות יומין בתימן ובעם היהודי, שחלקן אף קודמות לתלמוד הבבלי, כפי שהראיתי בספר מחקרים בסידורי תימן לגבי הגירסה "גואל ישראל" בהגדה של פסח. בזכות אחת מהעתקותיו הוכיח י"ל נחום כי מחבר מדרש הגדול הוא מרי דוד עדני.

ר"י בשירי חי בתקופה בה החל הזרם הגדול של ספרי הדפוס להגיע לתימן, החל משנת השמ"ג (1583) ועד לאמצע המאה הי"ז. ספרי הדפוס היו סידורים בנוסח עדות המזרח, ספרי קבלה שונים, שו"ע ועוד. בתקופה זו כמעט כל הסופרים והחכמים שילבו מספרי הדפוס בסידורים ובספרי ההלכה שכתבו, ואף ר"י ונה, מרי יוחנן מזרחי ור"י בשירי נהגו כך. כיוון שר"י בשירי התפרנס מכתיבת ספרים, לכן ניתן לזהות כי הסידורים שהעתיק שונים לעתים זה מזה בהתאם לרצון המזמין. סידוריו פשטו בכל רחבי תימן: בצנעא, עמראן, ביצ'א, גאהלייה ועוד.

מהרי"ץ, גדול חכמי תימן, מרבה להביאו בחיבוריו, ובעיקר בולטת השפעתו בקונטרס חלק הדקדוק, בו עוסק מהרי"ץ במסורות המקרא. ולא עוד, אלא שמהרי"ץ קרא לשם הקונטרס חלק הדקדוק כשם הקונטרס שקרא רד"ק ור"י בשירי.

להלן תיאור מספר כתבי יד חשובים:

א) משנה תורה לרמב"ם אשר העתיק בעירו רחבה בשנת שפ"ב (1622) (כח"י בהמ"ל 9864). בכה"י צ"ג דפים, ובסופו שיר.

בקולופון כתוב: