שרעבי-מזרחי, שלום

מרי שלום שרעבי-מזרחי נולד בשרעב, כנראה, בשנת ת"פ (1720) בערך. ישנה מסורת כי התגורר בצנעא. מכונה רש"ש - רבי שלום שרעבי או שמ"ש - שלום מזרחי שרעבי.

עלה לארץ ישראל בצעירותו, ובדרכו הגיע גם לבגדד שבעירק ולדמשק בסוריה, שם נפל ויכוח בינו לבין רבני העיר, בעניין כוונת אכילת כזית בליל פסח. משם נסע לא"י והתיישב בירושלים. הוא היה שמש בישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, אשר נוסדה ע"י המקובל רבי גדליה חיון בשנת תצ"ז (1737). כנראה, שהיה שמשו של רבי חיון. בישיבה למד תורה וקבלה עפ"י כוונות האר"י, כפי שנלמדו מספרי רבי חיים ויטאל.

בירושלים נשא אישה ממוצא ספרדי ונולדו לו שני בנים ובת. בנו מרי יצחק מילא את מקומו בישיבת בית אל, ובן נוסף מרי רפאל חיבר את הספר דברי שלום בקבלה. התפרסם כקדוש וכמקובל בשנים אלו, וכשנפטר ראש הישיבה הרב חיון בשנת תקי"א (1751), התמנה הרש"ש לראש ישיבת המקובלים המפורסמת בית אל. ישנה אגדה, כי הרב חיון התקשה באחד ממאמרי הזוהר, הרש"ש הניח את התשובה בתוך ספר, וכשמצא הרב חיון את הפתק מינהו לראש הישיבה. לפי האגדה זכה לגילוי אליהו הנביא והיה ניצוץ של האר"י. מספר מקובלים סוברים, שהוא היה גלגול האר"י.

פעל רבות למען הישיבה, תיקן תקנות חשובות והסדיר את סדרי התפילה עפ"י הקבלה בישיבה. הוא היה מגדולי חכמי ירושלים במאה הי"ח, ונחשב לגדול המקובלים.

הוא חתום על מסמכים רבים מתקופה זו. בשנת תקי"ד (1754) ותקי"ח (1758) הוא חתום עם ראשי הציבור היהודי בירושלים, על שטר התקשרות בין חברי אגודת המקובלים אהבת שלום. בשנת תקל"ד (1774) הוא חתום עם ראשי הקהל על אגרת שליחים למערב אירופה.

חייו עטורים באגדות עוד מימי נעוריו, דמותו היא של צדיק העומד לימין עניים ואביונים ועשוקים המצילם מכף לוחציהם. מסורת העם כורכת את יציאתו מתימן בנס שנעשה לו, לאחר שגבירה מוסלמית תבעה אותו לדבר עבירה והוא נמלט.

נכדו, הרב שלמה משה חי גאגין חיבר שיר תהילה על בקיאותו בספר הקבלה עץ חיים ושמונה שערים לרבי חיים ויטאל. עד היום נוהגים להשתטח ביום פטירתו על קברו שבהר הזיתים. הוא נחשב כאחד המומחים הגדולים ביותר בתורת האר"י, וכפי שהעיד גדול חכמי ספרד החיד"א בן דורו שאף כינהו "מופת הדור", הוא העמיק בתורת האר"י, העמיד את כוונות האר"י על בורין כסדרן וכהלכתן, הגיה שיבושים, וליבן מקומות סתומים וסתירות. הגהותיו וביאוריו צורפו לכתבי האר"י, והם המקור החשוב ביותר להבנתם. חסידי ישיבת בית אל ומקובלים רבים נוהגים להתפלל בסידור עם כוונות הרש"ש עד היום הזה.

כל חיבוריו עוסקים בתורת הקבלה, ולהלן הפירוט:

א) @44סידור הכוונות@55 - כולל כל האגדות והכוונות על התפילה והמצוות עפ"י האר"י. נדפס לראשונה בירושלים תר"ע (1910), ונפוץ ביותר עד היום.

ב) @44נהר שלום@55 - כוונות התפילה: מצוות והיחודים, שלוניקי תקט"ו (1755). השלמות לספר בהוצאת עץ חיים תרכ"ו-תרכ"ז. נדפס בירושלים בשתי מהדורות תרע"א-ב' ותרע"ו.

ג) @44רחובות הנהר@55 - פירושים להקדמות האר"י. נדפס בשלוניקי תקס"ו (1806), ובמהדורת צילום בירושלים תשמ"ח.

ד) @44אמת ושלום@55 - הגהות לספר עץ חיים לר"ח ויטאל. נדפסו בשם השמ"ש - ר' שלום מזרחי שרעבי, שלוניקי תקס"ו, שם שנת תר"ב, תרכ"ו-תרכ"ז.

ה) @44קונטרס תיקון היסוד@55 - תפילות עננו לשובבי"ם ת"ת ותפילות עננו הגדול עם כל היחודים עפ"י האר"י, סדר פדיון של פ"ד תעניות שסדרו חכמי המקובלים בירושלים. נדפס בירושלים תרצ"ב, תרצ"ה ותש"כ.

ו) @44חיים ושלום@55 - סדר קריאת שמע שעל המיטה אשר סידר. נדפס בירושלים תרס"ד ותרס"ט.

ז) @44אור הלבנה@55 - סידור הכוונות ברכת הלבנה וכוונות ר"ח עפ"י סידורו, נדפס ירושלים תרפ"ה.

ח) @44אור שלום@55 - כוונות זמניות לסדר ליל פסח, כוונות חנוכה ופורים מסידור השמ"ש, ירושלים תרע"ב.

ט) @44כוונות ספירת העומר@55 - סדר הכוונות לספירת העומר עפ"י הקבלה. ירושלים תרע"ד.

י) @44תיקון האלמנה@55 - חיבור מועד לר' ישעיה זליג מרגליות בעניין תיקון האלמנה, ירושלים תרצ"א.

יא) @44קונטרס שפת אמת@55 - נדפס בספר אמת ליעקב לרבי שאלתיאל יעקב ניניו. ליוורנו ת"ק, תר"ג.

נפטר בירושלים בגיל נ"ז שנים, בכ"ב בטבת תקל"ז (1777).