ר' אברהם בן צדוק בן שלום בן סעדיה העתיק את ספר הקבלי עץ חיים לר' חיים ויטאל במאה הי"ט. לא ידוע מקומו.
בכה"י ע"ז דפים, והושלם ביום ד', ט"ו בשבט, שנת תרמ"ח (1888), במימון ר' שלום בן מת'נא נגר. החיבור כולל את שער הכללים ליקוטים והתחלת ספר זוהר הרקיע.
לפני הקולופון ישנו שיר מאת המעתיק. קולופונים נוספים של המעתיק נמצאים גם בדפים 1א' ודף 48ב'.
בקולופון כתוב:
"ותהי...
מרי אברהם בן שלום הסמיך לשחיטה את התלמיד יחיא בן שלום יעקב, ביום חמישי ב' באייר בר"א לשטרות - תר"ן - 1890. בכתב ההרשאה לא מוזכר המקום, ולכן לא ידוע לי מקומו. מרי אברהם חתום שלישי, ולפניו חתומים: מרי סעדיה בן שלום ומרי סעדיה בן זכריה.
להלן נוסח ההרשאה:
מאחר שבא לפנינו התלמיד הטוב והנעים יחיא בן סאלם יעקוב, והסדיר לפנינו דיני שחיטה ובדיקת הסכין וט' דברים הכללים דיני שחיטה וה'...
מרי אברהם בן שלום נחום היה מחכמי הישוב דאר עמר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר דאר עמר נמצא במחוז סנחאן מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ואחת משפחות בערך: ראייבי, עקארי, עאשרי, כסאר, הרמי, טביב, ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי יוסף ראייבי, מרי יחיא בן דוד שלום, אביו מרי שלום נחום ומרי יחיא.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה...
מרי אברהם בן שלום היה מחכמי הישוב עתאר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר עתאר נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ואחת משפחות בערך: חלא, עמר, שעתאל, מסעוד ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי סעיד בן שלום, מרי שלום סעיד, מרי עמראן חלא, מרי יצחק בן יחיא, מרי שלמה חלא ומרי יוסף חלא.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה...
מרי אברהם בן שלמה היה חכם בעיר צנעא במאות י"ד- ט"ו. הוא ידוע לנו מתוך פירושו לנביאים וכתובים אשר כתב בשנת אתשל"ג לשטרות (קפ"ב - 1422). לפי זה אני מעריך, כי נולד בצנעא בשנת ק"ן (1390) בערך.
בשנת תשנ"ט יצא בקרית אונו פירושו ליהושע ושופטים עפ"י כת"י שברשות הרב יוסף קאפח.
בסוף החיבור כותב ר' אברהם בן שלמה:
"נשלם פירוש מלכים עם פירוש יהושע ושופטים ושמואל בעזרת הבורא, אני קטן...
מרי אברהם בן שלמה בן אברהם היה מחכמי הישוב בני עוכרת בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בני עוכרת נמצא במחוז חדא, ליד העיר ד'מאר, מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמש משפחות בערך: צאלח, אשרס, אברהם ועוך. חכם נוסף בתקופה זו: מרי יוסף אשרס.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס לא...
ר' אברהם בן שמואל חתום על שטר מכירת ספרים בצנעא בשנת תש"ט (1949), סמוך לעלייה לארץ. כמעט תמיד, החותמים על שטרות היו דיינים או מנהיגים בקהילות, וייתכן שאף הוא היה מנהיג או חכם, לאחר שחלק מגדולי חכמי צנעא עלו לארץ. הוא אינו מוכר לי ממקום אחר. יחד איתו חתום ר' יוסף סעיד. יתכן מאוד שחתם כעד, ולא היה כלל מנהיג.
ר' אברהם חיים העתיק בשנת תרס"ב - 1902 ספר ליקוטים. לא ידוע מקומו באופן ודאי, ויש להעריך, כי הועתק בכפר דוג'אם שבמחוז איב, בהסתמך על העובדה, כי כתב היד הובא לארץ משם.
כתב היד הוא ספר ליקוטים קטן, האופייני לתימן בתקופה זו, ובו: אלפא ביתא, נוסח גטין ושטרות, וליקוטים בנושאים שונים.
בקולופון של כתב היד כתוב:
נשלמה ביום שני דהוא כ"ו לחדש שבט שנת ברי"ג לשטארי ותרס"ב ליצירה, הב...
מרי אברהם חיים היה חכם בישוב גוב בשנת תרע"ז - 1917 בתחילת המאה העשרים. היו ישובים שונים בשם גוב בתימן, באזור רחבה מצפון לצנעא, באזור אנס מדרום לצנעא, ועוד, ונראה, כי מדובר כאן בנפת בני בהלול, מדרום מזרח צנעא.
נראה, כי בתקופה זו היה מבוגר, בהסתמך על רשימת התורמים בישוב, שם מוזכרים בנו ונכדיו.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושלוש משפחות בערך: פרחי, נהארי, עואץ', סיבהי, מחפוץ', מעוצ...
מרי אברהם יעקב היה מחכמי הישוב בני זיד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בני זיד נמצא ליד העיר עמראן מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים משפחות בערך: עמר, קארני, נהארי, עקבי, גראדי, מימוני, מהאצרי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי יוסף קארני ומרי יחיא מהאצרי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים...