ר' סעדיה בן יוסף אשואל העתיק קובץ בהלכות שחיטה וטרפיות בשנת תרע"ו (1916) בשני ישובים: התחיל בישוב אלמַדַאִיר שבמחוז אלקפלה בצפון תימן, וסיים בישוב אסוכיבאת שאף הוא במחוז אלקפלה כנראה. בכה"י פ"ג דפים.
בקולופון הראשון, בדף צ"ב, כתוב:
"כה עתרת מעתיר ומתחנן ומקוה חסדי אהי"ה הצעיר חזמ"ק ש"ט מפח"י (בא"ת ב"ש: סעיד בן יוסף) המכונה אלאשואל יצ"ו אכי"ר, נעתק פה אלמדאיר ת"ו וירוש"ת בב"א כי...
ר' שלום בן יחיא אשואל העתיק סידור חשוב בישוב ג'ראס במחוז צעדה שבצפון הרחוק של תימן בשנת תנ"ד (1694). הסידור נעתק במימון יחיא בן דוד צ'בלי-גכמה. בסידור ניכרת השפעה גדולה מספרי הקבלה, שו"ע וסידורי ספרד, תופעה נפוצה ביותר בסוף המאה הי"ז בתימן. החשיבות הגדולה ביותר בסידור היא נוסח מא כ'בר בהגדה של פסח, שכן היא ההגדה הקדומה ביותר שמצאתי, בה מופיע הנוסח בצורת שאלה ותשובה. הסופר ערך באופן אישי, כנראה...
מרי יהודה אשול היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם כתוב, כי בתו בנייה גורשה ע"י בעלה שלום בן אברהם מנצור, ביום שני כ' בטבת תקל"ח - 1778. היא ויתרה על הכתובה למען הגירושין, למעט סכום של עשרה קרוש.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש סאלם בן אברהם מנצור את אשתו בנייה בת מ"ו (מרי ורבי) יודא אלאשול, ומחלה בכתובתה ובמזונות וכסות ימי הספירה בשביל שיגרשנה...
מרי משה אשול היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ובר"ח מרחשון בע"ז - תקכ"ו - 1765 נכתב, כי אברהם בנו היה חייב סכום של שני קרוש פחות רבע, למרי יהודה צעדי, מגדולי חכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. לאחר פטירת מרי יהודה התחייב אברהם לתת לבני המנוח חמשה ספרים בתמורה לחוב: ספרא, מכילתא, פסיקתא, ודרכי נועם.
בפנקס בית הדין כתוב:
קנה אברהם בן מ"ו...
מרי יוסף אשרס היה מחכמי הישוב בני עוכרת בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בני עוכרת נמצא במחוז חדא, ליד העיר ד'מאר, מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע משפחות בערך: צאלח, אשרס, אברהם ועוד. חכם נוסף בתקופה זו: מרי אברהם בן מרי שלמה אברהם.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...
ר' משה בן יוסף אשרס העתיק את פירוש רש"י לתורה בישוב אלאסי בשנת תי"ז (1657). לא ידוע לי היכן ממוקם הישוב, ויתכן כי מדובר בישוב אללסי שבמחוז ד'מאר, כפי שרשום ברשימות הישובים בתימן שהכין גויטיין.
הפירוש לתורה חולק ע"י בעלי כתב היד לשניים, בכרך א' בראשית ושמות, כאשר סוף הפירוש לשמות נמצא בתחילת כרך ב'. בכרך א' קצ"ט דפים ובכרך השני רי"ג דפים.
בקולופון בסוף חומש ויקרא כותב הסופר, דף...
מרי עואץ' אשתר היה חכם בישוב רצאבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה רצאבה נמצאת בנפת גהראן מדרום לצנעא, ומצפון לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חנש, חאמי, מור, נוני, הלאל, אעגם, סעדי, חסן, ידומי, אסוד, קרואני, חכימה, קאפח, אשתר ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי שלום חנש ובנו סעיד, מרי שלמה חנש, מרי סעיד סאלם, מרי שלום יחיא ובנו מרי נסים...
מרי שלום אשתר היה מחכמי הישוב ועלאן בתחילת המאה העשרים.. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב ועלאן נמצא באזור רוס, כ- 30 ק"מ מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: מחפוץ', טירי, חצ'ני, מעלם, נהמי, אשתר ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף טירי ומרי אברהם בן סעיד טירי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...
ב) קובץ בקבלה (כת"י בהמ"ל 1767). בכה"י רכ"ו דפים, ובו דברי ר"ח ויטל פ' האדרת האזינו לאר"י, דרושים וכוונות מקבלת האר"י, תפילת רב המנונא סבא, חידושים בקבלה ולסליחות, פירושים לפסוקי תנ"ך עפ"י הקבלה, ספר אור היקר ואור הנערב למקובל ר"מ קורדובירו ועוד.
בקולופון כתוב:
"וכתב יד הסופר חיים בכמר"י אברהם בר' סעדיה... בן שמריה אלבשירי".
כה"י הועתק לפני שנת ש"צ (1630), שכן בדף 32א'...