מרי אהרון היה מחכמי העיר צנעא בשנת תקל"ב - 1772. לא ידוע לי שם אביו ושם המשפחה.
שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב, כי אהרון בן מרי סעיד חגבי גירש את אשתו חביבה בת יוסף חנאט'ם. בהמשך מפורט חלוקת הרכוש "ישומו לה בנוכחות מ"ו (מרי ורבי) הרון ומ'(רי) דוד הנציגים שלהם".
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש הרון בן מ"ו סעיד אלחגבי את אשתו חביבה בת יוסף חנאט'ם. ומחלה...
מרי אהרון בן יוסף היה חכם בישוב מודאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב מודאן נמצא במחוז ברט בצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: לבי, קעטבי, שוכר, סעואני ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי יחיא בן שלמה (הוא מוזכר באנציקלופדיה ע' 216 בתור סופר, ועפ"י הפנקס משמע שהיה חכם), מרי דוד בן עואץ' קעטבי, מרי יחיא בן יוסף, מרי דוד בן סעיד ומרי סעיד...
מרי אהרון בן סעדיה בן אהרון היה חכם בישוב מחתוייה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב מחתוייה נמצא במחוז ברט מצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושבע משפחות בערך: מהאצרי, גאהלי, ערגי, גמיל, שעתאל, פרחי, גמאל, גדקה, גומדאני, קמבור, הילה, תנעמי, צאלח, יצחק ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי משה מהאצרי ומרי משה שעתאל.
שמו ידוע לי מתוך פנקס השליחות...
מרי אהרון יוסף היה חכם בישוב רצאבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה רצאבה נמצאת בנפת גהראן מדרום לצנעא, ומצפון לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חנש, חאמי, מור, נוני, הלאל, אעגם, חסן, ידומי, אסוד, קרואני, חכימה, סעדי, קאפח, אשתר ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי שלום חנש ובנו מרי סעיד, מרי שלמה חנש, מרי סעיד סאלם, מרי שלום יחיא...
מרי אהרון מחפוץ' היה חכם בישוב גרוף בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. ידועים לי שני ישובים בשם גרוף בתימן, האחד במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא, והשני במחוז רדאע מדרום לצנעא, ולא ידוע בודאות באיזו ישוב מדובר. עפ"י ההקשר נראה שהכוונה למחוז רדאע.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושבע משפחות בערך: מחפוץ', עוצ'ה, סעיד, יעיש, דאוד ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי שלמה סעיד,...
ר' אהרן העתיק את שלוש המגילות: שה"ש, רות וקהלת בשנת תכ"ד (1664). לא ידוע לי שם אביו, משפחתו ומקומו.
בכה"י מ"ב דפים, עם תרגום יונתן בן עוזיאל בצדי הדף, ופירוש רש"י בתחתית העמוד.
אין קולופון לכה"י, ואת שם הסופר קבעתי על סמך כרטיס כה"י.
ר' אהרן העתיק בישוב ועדה בשנת תקס"ב (1802) את מדרש חמדת ימים לר"ש שבזי. לא ידוע לי שם אביו ומשפחתו.
כה"י הוא על כל חמשה חומשי תורה בשני כרכים, הכרך הראשון בראשית-שמות - ר"ד דפים, והכרך השני ויקרא-דברים - שמ"ט דפים. חסרים הדפים הראשונים לחומש בראשית.
עפ"י דבריו בקולופון, הוא היה בגלות בישוב ועדה, ולפי זה משפחתו לא חייתה בישוב זה.
בקולופון כתוב:
"נשלם מדרש חמדת...
ר' יעקב ספיר בסיורו בתימן בשנת תרי"ט (1859) תיעד את קהילות היהודים בתימן. הוא כותב, כי בט"ו בשבט הגיע למרכז תימן להרי חראז ולישוב חג'רה ובו שישים משפחות. הישוב היהודי היה נפרד מהשכונה המוסלמית. מרי הישוב היה מרי יחיא הבא (ע"ע), שהיה ממונה על התחום הרוחני בישוב כמקובל, ואילו נשיא הקהילה היה ר' אהרן, שתפקידו היה לייצג את הקהילה בפני השלטונות, ממונה על איסוף כספי המס וכדומה. היה צורף כסף במקצועו...
מרי אהרן היה דיין בישוב מלחה שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הוא ידוע מתוך תשובות חכמי תימן לשאלות הרב אברהם קוק בא"י, באמצעות שליח העלייה יבניאלי.
חברי בי"ד אלמלחה ענו תשובה קצרה: "וכן אנחנו נוהגים כמו ב"ד אל חביל וב"ד אלקהרה". חתומים: מרי עואץ, מרי שלום, מרי מנצור, מרי חסן, ומרי אהרן, בי"ד אל מלחה. התשובה נושאת את התאריך מוצאי שבת, כ"ט בטבת שנת תרע"א.
מרי אהרן אברהם היה דיין בישוב אלקאהרה במרכז תימן, ממערב לערים מעבר ורצאבה בשנת תרע"א (1911). הוא מוזכר בתשובות חכמי תימן לרב אברהם קוק בא"י, באמצעות השליח יבניאלי. תשובת חכמי ב"ד אלקאהרה קצרה: "ומנהגינו כמנהג ב"ד אל חביל", ב"ד אלקאהרה: מרי יעקב בן סעדיה, מרי אברהם בר' יעקב ומרי אהרן אברהם. התשובה מהתאריך יום שישי, כ"ז בטבת תרע"א.