מרי אהרן בן דוד היה דיין בעיר רדאע סמוך לעלייה לארץ בשנים תש"ט-תש"י. בבית דין זה שימשו גם הדיינים בהרכבים שונים: מרי עואץ בן דוד, מרי שלום מניה, מרי שלום חתוכה, מרי צאלח בנימין, ומנהיג הקהילה ראב"ד מרי יחיא עומיסי.
העיר רדאע היא מן הקהילות היהודיות הגדולות ביותר שהיו בתימן, והיא מנתה כ-2500 נפש. שכונת היהודים הייתה נפרדת מן העיר המוסלמית, מספר בתי הכנסת בעיר שבעה עד תשעה, שניים...
מרי אהרן בן יחיא היה המרי של העיר שיבאם שבמרכז תימן באמצע המאה הי"ט. הוא מוזכר בספרו של ר' יעקב ספיר, אשר ביקר וסייר בתימן בשנת תרי"ט (1859). הוא כותב, כי הקהילה היהודית בעיר מנתה שמונים משפחות, רובן עוסקות במלאכה ובמסחר, ומצבם הכלכלי היה מבוסס. מרי יחיא היה נשיא הקהילה היהודית, זקן ונשוא פנים, ומרי הקהילה היה בנו מרי אהרן. לפי זה, אני מעריך, כי בשנה זו היה כבן חמישים שנה, ונולד בתחילת המאה הי...
מרי אהרן בן יחיא היה דיין בישוב עודן שבמחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. הוא ידוע מחתימתו על אגרת ששלחו חכמים ומנהיגים ממחוז שרעב, לרב אברהם קוק, רבה של יפו בשנת תרע"ג (1913). אגרת זו נמצאה באיגרותיו של שליח העלייה שמואל יבניאלי, אשר יצא לשליחות הראשונה בתימן מטעם התנועה הציונית בשנת תרע"א (1911). מטרת השליחות היתה לעודד את רוחם של היהודים, לעודדם לעלות לארץ, ולהשתתף בבניית הארץ ופיתוח השממה....
ר' אהרן בן סעדיה חתום על כתובה בצנעא בשנת בר"ל לשטרות (תרע"ט - 1919). יחד איתו חתום יחיא בן שלמה. לדעתי, הכוונה למרי יחיא בן שלמה קאפח שהיה הרב הראשי. בד"כ, החותמים על כתובות ושטרות היו דיינים, חכמים ומנהיגים, וסביר מאוד שאף הוא היה חכם או דמות ידועה בצנעא בתקופה זו.
יתכן והוא חתום בתור עד, ולא היה כלל מנהיג.
הזוג הוא סעדיה בן יחיא הבה ובנייה אשואל.
ר' אהרן בר' עמרם בר' יוסף הזמין ומימן העתקת תאג' בצנעא בשנת אתת"ט לשטרות (רנ"ח - 1498), ואת מדרש הגדול בעיר טוילה בשנת רס"א (1500). לא ידוע שם הסופר. אין ידוע אם ר' אהרן בן עמרם היה תלמיד חכמים או לא, מלבד היותו אוהב תורה. עפ"י הקולופון של כתב היד השני נראה שהיה חכם.
חשיבות כתב היד היא גם ברשימת ילדיו הכתובים לאחר הקולופון, וכן שושלת היוחסין של המשפחה המיוחסת עד שבט יהודה בן יעקב,...
מרי אהרן בן שלמה היה חכם, וכנראה גם דיין בצנעא לאחר גלות מוז"ע בסוף המאה הי"ז. הוא חתום על כתובה בשנת תמ"ד (1684) עם ראב"ד מרי שלמה בן סעדיה מנזלי, שמונה לראב"ד לאחר הגלות. הוא חתום לפני מרי שלמה מנזלי, וכנראה שהיה קשיש ממנו, ואולי הוא היה ממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא קודם לגלות בשנת ת"מ (1680).
הזוג הוא שלמה נדאף ושמחה ד'מארי.
מרי אהרן משה היה בין חכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך חתימתו על תקנות ציבור משנת בקצ"ז לשטרות (תרמ"ו - 1886), עם חכמי הישיבה הכללית בצנעא.
התקנה עוסקת בשיפור המצב הרוחני בתימן, ועליה חתומים: מרי שלמה בן שלום צאלח, מרי יחיא בן שלום בדיחי, מרי שלום שמן, מרי יחיא קאפח ועוד. הוא חתום עם קבוצת הרבנים השנייה, ומשמע שבשנה זו, שנת תרמ"ו (1886), היה צעיר באופן...
מרי אהרן בן שלום היה דיין וראב"ד בעיר רדאע בסוף המאה הי"ט. הוא שימש דיין שני משנת תרמ"ג (1883) בערך, עם ראב"ד מרי עוץ שלמה ודיין שלישי מרי צאלח חתוכה, עד לשנת תרנ"ח (1898) בערך. הוא מוזכר גם בהרכב הבא משנת תרנ"ח (1898) עד לשנת תרע"ג (1913) בערך. הוא מוזכר ראשון, וכנראה שימש בשנים אלו ראב"ד, יחד עם מרי שלום בן הדיין מרי צאלח חתוכא ומרי יחיא בן משה עומיסי.
נפטר, כנראה, ברדאע לפני שנת תרע...
ר' יוסף בן סעדיה אחמד העתיק את ספר ההפטריות בישוב דרבין בתחילת המאה הי"ט. לא ידוע לי היכן נמצא הישוב דרבין.
בכתב היד ק"א דפים, 22 שורות בעמוד, גודל הדף 22x15. ההפטריות מנוקדות בניקוד עליון, בשונה מהמקובל בתימן לגבי ניקוד פסוקי מקרא. מנהגי ההפטריות עפ"י מנהג תימן, ובתלת דפורענותא, בין י"ז בתמוז לט' באב, כפי שפסק מהרי"ץ.
בקולופון כתב הסופר, כי סיים להעתיק ביום שישי ח' באב שנת "...