מרי אברהם בן יעקב נולד באמצע המאה הי"ח בעדן כנראה. הוא ידוע לי מתוך פסק דין שחתמו עמו חברי בי"ד עדן, בחודש תשרי בשנת תקע"ג (1812). על פס"ד חתומים: מרי יעקב בן אהרן, מרי אברהם בן יעקב ומרי משה בן בנין.
פס"ד הוא ראשיתו של ויכוח בין יורשים, ואשר העסיק את בתי הדין של עדן וצנעא החל משנה זו ועד לשנת תקצ"ד (1834). הדיינים מצנעא החתומים על פסקי דין בויכוח זה הם: ראב"ד מרי יוסף קארה, מרי יוסף...
מרי אברהם בן יעקב היה דיין בישוב אלקאהרה שבמרכז תימן בשנת תרע"א (1911). הוא ידוע מתוך תשובות שכתבו חכמי תימן בישובים השונים, לשאלות הרב אברהם קוק באמצעות השליח יבניאלי. התשובה, מיום שישי כ"ז בטבת תרע"א (1911), ועל התשובה הקצרה: "ומנהגינו כמנהג ב"ד אל חביל", חתומים: "ב"ד אלקהרה: מרי יעקב בלא"א סעדיה, מרי אברהם בר' יעקב, מ"ו הארון אבראהים".
מרי אברהם בן ישועה היה מחכמי צפון תימן במחצית השנייה של המאה הט"ז. הוא ידוע מספר המוסר של מרי יחיא אלצ'אהרי. הוא חי בקהילה קטנה ליד העיר צעדה בצפון הרחוק של תימן. יתכן ושימש מלמד תנוקות. ר"י צ'אהרי מכנהו "השמיני בין נושאי המשרה". הוא חיבר שירים.
ר' אברהם בן מת'נא העתיק את משנה תורה לרמב"ם בשנת תרצ"ז (1937). לא ידוע מקומו. בכה"י צ"ב דפים, בו העתיק את הלכות ספר קדושה כולל הלכות שחיטה לרמב"ם, וכן פירוש שחיבר על הלכות שחיטה, רובו על דרך הרמז, טעמים, שאלות ותשובות וכדומה. בראש כה"י נושאים שונים בהלכה, כמו הלכות אישות ועוד. נכתב במימון ובהזמנת ר' משה בן אברהם.
בקולופון כתוב:
"נשלמה ה"ש (הלכות שחיטה) ופירושה... י"ו לחודש תמוז...
ר' אברהם בן מתנה העתיק בשנת ת"ש - 1940 בישוב נעוה את הלכות שחיטה לרמב"ם. ידוע לי על שני ישובים בשם נעוה, האחד מצפון לצנעא באזור ארחב ובו משפחה אחת בלבד, והשני מדרום לצנעא באזור גובן במחוז רדאע, שם חיו בתקופה זו חמש עשרה משפחות בערך.
כתב היד כולל הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש. גודלו כגודל מהדורת כיס, גודל נפוץ ביותר בתימן. הכתיבה הושלמה ביום שני ח' באב ברנ"א לשטרות - ת"ש - 1940. הועתק...
מרי אברהם בן סעדיה כתב ספר ליקוטים לתורה במאה הי"ט. לא ידוע מקומו.
החיבור כולל הלכות וטעמים לתורה, ונכתב בשנים תקפ"ז-תרט"ז (1827-1855), ובו רי"ט דפים. החיבור עדיין בכתב יד, ונמצא בספריית אוטובה-קנדה.
ר' אברהם בן סעדיה העתיק בשנת תרפ"ג (1923) את ההפטריות לכל השנה. לא ידוע מקומו.
בכה"י קצ"ח דפים, והוא כולל את ההפטריות לכל השנה כולל תרגום יונתן, פסוק מקרא, פסוק תרגום, וכן קריאה לתורה לר"ח, ארבע שבתות, חגים ועוד. הסופר ניקד את פסוקי המקרא בניקוד עליון שלא כמקובל בתימן, שאת רוב הספרים ניקדו בניקוד עליון, אך את פסוקי המקרא כמעט תמיד ניקדו בניקוד תחתון.
ר' אברהם בן סעדיה בן עמרם בן דוד העתיק את פירוש רש"י לתורה בישוב בלאד סנחאן מדרום לצנעא בשנת ת"ה (1645).
בכה"י ש"ו דפים, כ-23 שורות בעמוד, בלי המקרא. כה"י שלם.
בשער כה"י כתוב: "המאור הגדול רבי שלמה יצחקי ז"ל על חמשה חומשי תורה, ונעתק שנת ואעשך לגוי גדול ליצירה, לחין אריכין ושנין נפישין, והייתה השלמת עשייתו ביום שלישי סוף חודש ואברכה מברכך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחות האדמה...
מרי אברהם בן סעדיה יחיא היה דיין בשרעב בתחילת המאה הי"ח. הוא חתום על שטר פסק דין העוסק במכירת כת"י ע"י אפוטרופוס של יתומים. שטר פס"ד נכתב ביום רביעי, ד' באב, תס"ח (1708), וחתום ע"י שמונה דיינים: ראב"ד מרי שמעון שבזי - בנו של המשורר הלאומי מרי שלום שבזי, מרי יעקב בן שלמה, מרי משה בן שמואל, מרי דוד כ'לף, מרי יוסף חובישי, מרי משה אברהם, מרי יוסף חמיארי ומרי אברהם בן סעדיה יחיא.
לא ידוע...
מרי אברהם בן פנחס היה חכם בצנעא בתחילת המאה הי"ט. הוא נולד, כנראה, בשנים תק"י-תק"ל (1750- 1770). הוא חתום על אגרת הפשרה, בעניין הויכוח הגדול שהיה בצנעא במאות הי"ח והי"ט בנושא ברכת המוציא בהסיבת רבים, האם אחד מברך לכולם כמנהג הקדום או שיש לברך בכל שולחן. האיגרת לא נושאת תאריך, אך היא נכתבה לפני שנת תקפ"ז (1827), שכן באגרת חתום גם הדיין מרי אברהם מנזלי שנפטר בשנה זו.
הוא היה מחכמי הישיבה...