חכמי תימן

תצוגת 21 - 30 מתוך 139

עיין: צברי, אברהם בן דוד.

מרי אברהם בן דוד היה דיין בצנעא בשנת רצ"ו (1536) עם הדיין מרי אביגד, נכד הסופר המפורסם בניה. להערכתי, נולד במחצית השנייה של המאה הט"ו. בשנה זו שימש דיין נוסף החתום עם מרי אביגד: מרי יוסף בן יהודה הכהן, והרכב בית הדין היה כנראה: מרי יוסף הכהן, מרי אביגד, מרי אברהם בן דוד, ובהמשך שימש הדיין מרי שלום בן עמרם.

להערכתי, נפטר בצנעא באמצע המאה הט"ז.

בבי': י"ל נחום, חשיפת, ע' קס"ו.

ר' אברהם בן זכריה העתיק את פירוש רש"י לתורה בישוב אלבאקלי בשנת שס"ו (1606). בכה"י רמ"ד דפים, והוא כולל את כל הפירוש לחמשה חומשי תורה. רק דפים בודדים חסרים מכה"י, ומעט מסוף הפירוש לפרשת האזינו. הפירוש לבראשית מדף 1-49ב', לשמות מדף 50-120ב', לויקרא מדף 121-165, לבמדבר מדף 166-209, ולדברים עד דף 244.

העתקת הפירוש לחומש בראשית הסתיימה ביום שלישי, כ"ד בניסן, והפירוש לשאר החומשים הסתיים...

בבי': כת"י בהמ"ל 753-23984.

המנהיג או הדיין מרי אברהם בן זכריה חתום בשנת תכ"ח (1668) על שטר פסק דין העוסק במכירת תאג', עם מרי יוסף בן אברהם בישוב אלציח שבמרכז תימן. התאג' שני כרכים, בראשית-שמות בכרך אחד, ויקרא- דברים בכרך שני. נכתב בשנת רנ"ח (1498) ע"י הסופר ר' שלמה בר' מעודד בר' שלמה בר' גד. התאג' כולל תרגום אונקלוס ומחברת התיג'אן.

כנראה, ששניהם שימשו מנהיגי הקהילה.

שנת תכ"ח (1668) היא כעשר שנים לפני...

בבי': סערת תימן, ע' קל"ט; רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 511.

ר' אברהם בן חלפון היה מן המשוררים הקדומים והחשובים ביותר בתימן. יש המפקפקים האם חי בתימן, בהסתמך על העובדות, כי חריזתו היא ספרדית, בשירתו אין רמז כלשהו ליהודי תימן, איש מחכמי תימן אינו מזכירו, וכן אין זכר לשיריו בדיואן התימני.

גם תקופתו שנויה במחלוקת, יש המקדימים זמנו למחצית הראשונה של המאה הי"ג, ויש המאחרים אותה לסוף המאה הט"ו.

שארית מהדיואן שלו נתגלתה והתפרסמה ע"י ישראל...

בבי': ישראל דודזון, ציונים, ברלין תרפ"ט, ע' 58-81; וכן מנחה ליהודה, ירושלים תרצ"ה; מיכאל איש שלום, תרביץ, י"ח (תש"ז), ע' 187-193; הברמן, אנציקלופדיה לגדולי ישראל, ע' 54; שירי ר' אברהם בן חלפון, תל- אביב תשנ"א; רצהבי, תורתן, ע' רכ"ח-רכ"ט; רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 355-371, 960-964; כת"י בהמ"ל L67-23531.

ר' אברהם בן יוסף נולד כנראה במחצית השניה של המאה הט"ז בישוב גאהלי שבמחוז חוגריה בדרום תימן. הוא ידוע מתוך מחברת התיג'אן אשר העתיק בשנת שס"ז (1607).

לפי המסורת שבפי מרי יוסף רצ'א, העיר גאהלי נחרבה ע"י הנוצרים בשנת שע"ט (1619), והרבה יהודים נטבחו ונשרפו. מחורבן העיר נמלט צעיר יהודי שברח לשרעב, ומצאצאיו נולד המשורר מרי יצחק בן יפת. הישוב לא הוקם מחדש עד עליית היהודים לארץ בשנת תש"ט (1949...

בבי': אפרים יעקב, תימנה, ע' 102-106.

מרי אברהם בן יוסף היה דיין בעיר חבאן בדרום מזרח הרחוק של תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על מכתב ששלחו חברי בית דין חבאן בנוגע לגזירות שהשלטון המוסלמי הטיל על יהודי חבאן. המכתב משנת תש"ד (1944), וחתומים הדיינים עפ"י סדר זה: מרי סעדיה בן מוסה עריק, מרי שלום בן יוסף שלום ומרי אברהם בן יוסף.

בבי': חיים צדוק, מן המיצר, ע' 39.

מרי אברהם בן יוסף היה דיין בצנעא במחצית השניה של המאה הט"ו. להערכתי, נולד בתחילת המאה הט"ו. הוא חתום עם הדיינים מרי דוד בן יוסף הכהן ומרי יוסף בן סעדיה, ביום שני, ו' באדר א', שנת רכ"ט (1469), על שטר פסק דין העוסק במכירת תאג'. הקונה הוא אברהם בן יוסף בן סעיד חנצ'ל, והקונה הוא שלום בן יוסף בן אברהם אשר שילם חמישה עשר חרף זהב.

מצאתי כת"י שהעתיקו בניה הסופר ו"אברהם ש"צ בר' יוסף", וכנראה...

בבי': י"ל נחום, מיצירות, ע' קצ"ז; כת"י לונדון ס' בריטית 128-6015.

מרי אברהם בן יחיא היה, כנראה, רב הקהילה היהודית בישוב ד'יפאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ד'יפאן נמצא במחוז ארחב מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה אחת עשרה משפחות בערך: בוני, קארני ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע שהיה רב הקהילה. שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין...

ביב': פנקס השליחות ע' פ"ט

מרי אברהם בן יעקב היה מחכמי הישוב סוכיבאת בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר סוכיבאת נמצא במחוז חאשד, ליד העיר קפלה, מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים משפחות בערך: בחור, פגלי, דהארי, כותח, סלומי, עפארי, אשרף, גומדאני, מסעוד, מהאצרי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי חיים בחור, מרי יחיא מהאצרי ומרי שלום מסעוד.

שמן ידוע מתוך פנקס השליחות של...

ביב': פנקס השליחות ע' ע"ב

עמודים