בלוג יהדות חברה וקהילה
בגיליונות הקודמים תיארנו את מצבם העגום של יהודי תימן מסוף המאה ה-17 ועד לשליש הראשון של המאה ה-18 הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רוחנית. המכות שנפלו עליהם בזה אחר זה גרמו להתדרדרות מבחינה מוסרית ורוחנית כאחת דבר שהגיע לשיאו בהמרות דת מרובות. למרבה הצער תקופה זו לא היתה משופעת ברבנים ואנשי רוח וקולם של המעטים נבלע ברוח התקופה הקשה. למרבה הפלא לאחר שנים מעטות חל מהפך קיצוני והחל ממחציתה של המאה ה-18 קמו ליהדות תימן רבנים גדולים וענקי רוח שלא די בכך שהחזירו עטרה ליושנה אלא שזיכו אותנו באחת מתקופותיה היפות של יהדות תימן מבחינת הפריחה הרוחנית והשגשוג הכלכלי שפקדו אותה במהלך שנות ההסטוריה שלה. מתקופה זו יש לנו תיעוד רב ומגוון אודות רבנים מהם דיינים ומהם אבות בית דין, אודות סופרים מעתיקי ספרים ומחברים בתחומי דעת שונים. ואף אודות מנהיגים בעלי שררה ובעלי השפעה מבית ומחוץ. כל אלה תרמו לשגשוגה ולפריחתה מחדש של יהדות תימן בכלל ושל המרכז בצנעא בפרט. בפרק זה אזכיר רק את הבולטים והמפורסמים שתרומתם היתה מכרעת להתפתחותה של הקהילה והחברה היהודית. להלן שמות הדיינים: ר' צאלח בן יחיא זקנו של מהרי"ץ, ר' פנחס בן שלמה עראקי. אבות בית דין: ר' סעדיה בן משה קטיעי, הגאון ר' יחיא צאלח (מהרי"ץ). מנהיגים: ר' יהודה צעדי, ר' יחיא עראקי(בן הנגיד), ר' דוד משרקי (מחבר "שתילי זיתים" ו"רביד הזהב") ור' אהרון עראקי. על כל אחד מאישים אלה אכתוב בעתיד במדורינו אישים מפורסמים. יש לציין כי הזכרתי רק חלק מאותה קבוצת רבנים ומנהיגים ובעתיד אתן ביטוי גם לאלה שלא הזכרתי. עתה אספר על החשוב שבהם: המהרי"ץ.
המהרי"ץ היה הבולט והחשוב ברבני תימן שהפך במרוצת המאה ה-18 למנהיג הרוחני של כל יהודי תימן. מכל גלילות תימן זרמו אליו שאלות וספקות בענייני הלכה מגוונים את תשובותיו לשאלות הרבות שהופנו אליו הוא כינס בספרו "פעולת צדיק" שהוא המקור החשוב ביותר לתולדות יהודי תימן במאה ה-18 כיוון שהוא מקיף תחומי ידע שונים ומגוונים מעולם ההלכה, המנהגים והפולקלור ותיאור חיי הקהילה. חיבור נוסף שלו שהפך למקובל ופופולרי עד מאוד בקרב יהודי תימן הינו הפירוש "עץ חיים" לסידור התפילה התימני זה הנקרא עד היום תכלאל עץ חיים ,שעליו מבוססים עד היום כל הסידורים בנוסח "בלאדי". את חיבורו הנ"ל הוא כתב על רקע חדירתו של הסידור בנוסח הספרדי ע"י שלום עראקי כהן. (על חדירת הנוסח הספרדי-"שאמי" לתימן אספר בעתיד). מלבד חיבורים אלה חיבר מהרי"ץ עוד בענייני הלכה ובמסורת המקרא. בין השאר הוא הותיר לנו חיבור הסטוריוגרפי על תולדות יהודי תימן שנודע בשם "מגילת תימן" פרופ.יוסף טובי ההדיר מגילה זו בשנת תשמ"ו בליווי הערות משוות מפורטות שמשלבות את תוצאות המחקר המודרני בחיבור מקורי זה.
המהרי"ץ עמד בקשרים עם בית-הדין במצרים ועם החיד"א בן דורו. היו לו קשרים עם מרכזים יהודים שונים ברחבי העולם, בהודו, בתורכיה וכמובן בארץ-ישראל. המהרי"ץ זכה להערצת בני דורו, כמו גם ר' יעקב ספיר שביקר בתימן באמצע המאה ה-18 ומעיד עליו בספרו: "היה גדול בחוכמת הקבלה, מופת לרבים, גם סופר מהיר ואומן היה". בימיו נתרצה האימם לחדש את בניין בתי הכנסת שחרבו בתחילת המאה ושעמדו בחורבנם שלושים שנה ותמורת שוחד וממון רב נבנו בתי-כנסת רבים בצנעא ובכללם בית הכנסת "צאלח" של משפחת המהרי"ץ שעמד על תילו עד העלייה לארץ. המהרי"ץ נפטר בשנת 1805 ותרומתו לביסוסה ולחיזוקה של הקהילה היהודית בתימן הטביעה את חותמה עד עצם היום הזה.
בגיליון הבא נספר אודות משפחת "עראקי-כהן" מהמשפחות המשפיעות לכל התהליך הנ"ל.
(כל פרקי ההיסטוריה במדור זה נלקחים מכתביהם של חוקרי תימן בדורות האחרונים: י.רצהבי, י.טובי, א.גימאני, י.ניני, ב.צ.עראקי –קלורמן, מ.צדוק, ש.ד. גויטיין, א. קליין-פרנקה, ר' י. קאפח, ר' ע. קורח, ועוד ועוד)
