הכל

ר' סעדיה בן דוד בן זכריה בן עמרם אכלופי מימן את העתקת נביאים ראשונים, ותרם את כה"י לבית הכנסת בישוב כ'רבה שבמחוז חימה במאה הי"ז. ידועים לי שני ישובים בשם כ'רבה שהיו בתימן: האחד במחוז ד'מאר מדרום לצנעא, והשני במחוז חימה ממערב לצנעא. כיוון שכמעט כל בני משפחת אכלופי בארבע מאות השנים האחרונות חיו במחוז חימה, מסתבר יותר לומר, כי מדובר בישוב כ'רבה שבמחוז חימה. הישוב היה ממוקם בין הישובים בית סלם ליאפיד, מרחק של תחום שבת וחצי. כך סיפר לי אמנון שלומי-אכלופי מנתניה. לא ידועה לי השנה המדויקת, כיוון שחסרות שתי אותיות לאחר שנת אתתק...

מרי סעדיה בן מוסי-משה אכלופי-בוצי היה מחכמי הישוב חימה שבמרכז תימן בתחילת המאה העשרים. הוא מוזכר בכת"י, אשר העתיק ר' יצחק מהאצרי המזכירו כרבו, יחד עם מרי יצחק בן אברהם אכלופי, כנראה, מאותה משפחה. ונראה כי שניהם היו מנהיגי הקהילה היהודית בחימה בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים. החיבור הועתק בשנת תרע"ב (1912).

כה"י נמצא בספריית אוטובה-קנדה ולא התאפשר לי לעיין בכה"י. התיאור מבוסס על כרטיס כה"י ועל יהודה רצהבי, מקטלג כה"י שבספרייה.

ר' אברהם בן שלמה בן משה העתיק את מדרש הגדול לחומש שמות בישוב כ'רבה שבמחוז ד'מאר בשנת רל"ה (1475). לא ידוע אם העתיק את המדרש לחומש שמות בלבד, או שהעתיק גם לחומשים אחרים ואלו לא נותרו בידינו. בכה"י קנ"א דפים, שאותם סיים להעתיק ביום ג', כ"ח באב, בהזמנת ובמימון ר' מעודד בן חוטר. חלק מהדפים נכרכו בבלבול.

בקולופון כתוב:

במחצית הראשונה של המאה הי"ב חי חכם בתימן וכתב פירוש להלכות הרי"ף למסכת חולין. בכה"י לא נותר קולופון, ולכן אין ידוע שמו, זמנו המדויק ומקומו. אותו חכם חי בשנים 1090-1140, היא המחצית השניה של המאה התשיעית לאלף החמישי. החיבור מזוהה בוודאות עם חכם מתימן, כיוון שבשני מקומות הוא כותב בחיבור: "ואנו אנשי תימן אין אנו נוהגים כן כי מנהג אבותינו בידינו".

החיבור הוא תרגום לערבית ופירוש למסכת חולין העוסק בנושא שחיטה וטרפיות, הכשרת הבשר, בשר בחלב ועוד. החיבור פורסם ע"י הרב יוסף קאפח בירושלים תש"ך.