הכל

מרי אברהם, בן נשיא הקהילה ר' שלום הלוי אלשיך (ע"ע), נולד בצנעא בשנת תק"ט (1749). הוא נינו של הדיין מרי יחיא בן אברהם הלוי, אשר שימש דיין מיד לאחר גלות מוז"ע בראשות מרי שלמה מנזלי. הוא לא זכה ללמוד תורה מאבי סבו, כיוון שנפטר בשנת תנ"ו (1696).

כאביו, גם ר' אברהם היה מעשירי תימן "ונאמן על המטבע" מטעם השלטון המוסלמי. את עושרו ניצל למעשי חסד רבים: צדקה לעניים, בנה מקוואות, בתי ספר לילדים, השיא יתומים על חשבונו ועוד. ייחוסו, מעשי החסד הרבים, מעמדו הכלכלי והיותו תלמיד חכמים, גרמו לבחירתו להיות נגיד ונשיא הקהילה היהודית בצנעא. מאז כונתה משפחתו אלשיך - נשיא.

מרי יחיא בן ר' נתנאל הלוי אלשיך נולד בצנעא בי"ג בתמוז תרע"ה (1915), לאחת המשפחות החשובות בצנעא. בגיל שש שנים התייתם מאביו וגודל ע"י סבו, ר' יחיא עוזרי, ודודיו מצד אמו. מילדותו ניכרו בו סימנים של חכמה, זיכרון ואהבת הלימוד. נשא לאישה את בתו של מרי שלמה קארה, ועסק בהרבצת תורה לילדי ישראל. הוא מופיע ברשימת שלושת המלמדים יחד עם מרי יוסף שמן ומרי יוסף קורח, אשר קיבלו סיוע כספי מגורמים בארץ באמצעות השליח חיים צדוק.

הוא שימש ראש בית המדרש של כניס אלשיך.

מרי רפאל בן שלום אלשיך הלוי נולד בצנעא בי' באב שנת תרמ"א (1881). למד תורה אצל אביו בכניס אלשיך, ובהמשך אצל ר' לוי חמדי, מחנך דגול שהנהיג סדרי לימוד חדשים כגון: חלוקה לכתות, ישיבה על גבי ספסלים ועוד. הוא היה מומחה בשירה ומעולי ירושלים בשנת תרנ"ה (1895).

בגיל חמש שנים התייתם מאביו וחונך ע"י דודיו ומשפחתו. עסק בלימוד תורה בלילה, וביום התפרנס ממלאכתו - שזירת חוטי כסף לרקמת המלכים והשרים, מלאכה מיוחסת שעברה במשפחה מדור לדור.

מרי שלום בן יוסף הלוי אלשיך נולד בצנעא בשנת תרי"ט (1859), והוא אחיו של ר' אברהם בן יוסף אלשיך (ע"ע). למד תורה אצל מרי חיים קורח ומרי יחיא בדיחי. התפרנס במקצוע המשפחתי - רקימת בגדים מפוארים לשרים ולמלך. עוד בהיותו בצנעא היה בין חכמי הישיבה הכללית בצנעא, והוא חתום בשנת תרמ"ו (1886) עם הדיינים, חכמי הישיבה והגזברים על פסק דין בנושא שתי קופות הצדקה.