הכל

מרי אברהם יצחק היה חכם במרכז תימן, וכנראה בצנעא, במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך החיבור טעמי מטעמים שחיבר מרי דוד בן שלום אלגמאל-גמליאל, אשר מזכירו יחד עם חכמים רבים מצנעא בני דורו. החיבור נכתב לקראת אמצע המאה הי"ט בצנעא, ומסתבר, כי אף מרי אברהם יצחק חי בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

הוא חתום עם חכמי צנעא בחודש אלול תקצ"ב (1832) בנושא פסק דין העוסק בירושה, אשר העסיק את בתי הדין בעדן ובצנעא עשרות שנים, החל מתשרי תקע"ג (1812). חתומים על התשובה הדיינים: מרי דוד צאלח, מרי יחיא כהן, ומרי יחיא אביאץ, וכן החכמים: מרי אברהם ערשי, מרי אברהם יצחק ועוד.

ר' אברהם בן מת'נא העתיק את משנה תורה לרמב"ם בשנת תרצ"ז (1937). לא ידוע מקומו. בכה"י צ"ב דפים, בו העתיק את הלכות ספר קדושה כולל הלכות שחיטה לרמב"ם, וכן פירוש שחיבר על הלכות שחיטה, רובו על דרך הרמז, טעמים, שאלות ותשובות וכדומה. בראש כה"י נושאים שונים בהלכה, כמו הלכות אישות ועוד. נכתב במימון ובהזמנת ר' משה בן אברהם.

בקולופון כתוב:

"נשלמה ה"ש (הלכות שחיטה) ופירושה... י"ו לחודש תמוז שנת ברמ"ח לשטארי ותרצ"ז ליצירה (1937), ואני הכותב... אברהם בן מת'נא... ונכתבה על שם... משה בן אברהם".

ר' אברהם בן סעדיה העתיק בשנת תרפ"ג (1923) את ההפטריות לכל השנה. לא ידוע מקומו.

בכה"י קצ"ח דפים, והוא כולל את ההפטריות לכל השנה כולל תרגום יונתן, פסוק מקרא, פסוק תרגום, וכן קריאה לתורה לר"ח, ארבע שבתות, חגים ועוד. הסופר ניקד את פסוקי המקרא בניקוד עליון שלא כמקובל בתימן, שאת רוב הספרים ניקדו בניקוד עליון, אך את פסוקי המקרא כמעט תמיד ניקדו בניקוד תחתון.

ר' אברהם בן סעדיה בן עמרם בן דוד העתיק את פירוש רש"י לתורה בישוב בלאד סנחאן מדרום לצנעא בשנת ת"ה (1645).

בכה"י ש"ו דפים, כ-23 שורות בעמוד, בלי המקרא. כה"י שלם.

בשער כה"י כתוב: "המאור הגדול רבי שלמה יצחקי ז"ל על חמשה חומשי תורה, ונעתק שנת ואעשך לגוי גדול ליצירה, לחין אריכין ושנין נפישין, והייתה השלמת עשייתו ביום שלישי סוף חודש ואברכה מברכך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחות האדמה".

הפירוש לחומש בראשית בדפים 1-82, לשמות בדפים 83-165, לויקרא בדפים 166-213, לבמדבר בדפים 214- 260, ולדברים בדפים 261-306. בסוף הפירוש: חסיל פירוש רש"י על חמשה חומשי תורה בסיעתא דשמיא".