הכל

אברהם בן יעקב

מרי אברהם בן יעקב נולד באמצע המאה הי"ח בעדן כנראה. הוא ידוע לי מתוך פסק דין שחתמו עמו חברי בי"ד עדן, בחודש תשרי בשנת תקע"ג (1812). על פס"ד חתומים: מרי יעקב בן אהרן, מרי אברהם בן יעקב ומרי משה בן בנין.

פס"ד הוא ראשיתו של ויכוח בין יורשים, ואשר העסיק את בתי הדין של עדן וצנעא החל משנה זו ועד לשנת תקצ"ד (1834). הדיינים מצנעא החתומים על פסקי דין בויכוח זה הם: ראב"ד מרי יוסף קארה, מרי יוסף נקאש, מרי אברהם מנזלי, מרי יחיא אביץ' ומרי יוסף בן סעיד גמליאל.

מרי אברהם בן יעקב חתום גם על פס"ד בשנת תקצ"ב (1832).

מרי אברהם נפטר בעדן לא לפני שנת תקצ"ב (1832).

אברהם בן יעקב

מרי אברהם בן יעקב היה דיין בישוב אלקאהרה שבמרכז תימן בשנת תרע"א (1911). הוא ידוע מתוך תשובות שכתבו חכמי תימן בישובים השונים, לשאלות הרב אברהם קוק באמצעות השליח יבניאלי. התשובה, מיום שישי כ"ז בטבת תרע"א (1911), ועל התשובה הקצרה: "ומנהגינו כמנהג ב"ד אל חביל", חתומים: "ב"ד אלקהרה: מרי יעקב בלא"א סעדיה, מרי אברהם בר' יעקב, מ"ו הארון אבראהים".

אברהם יצחק

מרי אברהם יצחק היה חכם במרכז תימן, וכנראה בצנעא, במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך החיבור טעמי מטעמים שחיבר מרי דוד בן שלום אלגמאל-גמליאל, אשר מזכירו יחד עם חכמים רבים מצנעא בני דורו. החיבור נכתב לקראת אמצע המאה הי"ט בצנעא, ומסתבר, כי אף מרי אברהם יצחק חי בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

הוא חתום עם חכמי צנעא בחודש אלול תקצ"ב (1832) בנושא פסק דין העוסק בירושה, אשר העסיק את בתי הדין בעדן ובצנעא עשרות שנים, החל מתשרי תקע"ג (1812). חתומים על התשובה הדיינים: מרי דוד צאלח, מרי יחיא כהן, ומרי יחיא אביאץ, וכן החכמים: מרי אברהם ערשי, מרי אברהם יצחק ועוד.

אברהם בן ישועה

מרי אברהם בן ישועה היה מחכמי צפון תימן במחצית השנייה של המאה הט"ז. הוא ידוע מספר המוסר של מרי יחיא אלצ'אהרי. הוא חי בקהילה קטנה ליד העיר צעדה בצפון הרחוק של תימן. יתכן ושימש מלמד תנוקות. ר"י צ'אהרי מכנהו "השמיני בין נושאי המשרה". הוא חיבר שירים.

אברהם בן מת'נא

ר' אברהם בן מת'נא העתיק את משנה תורה לרמב"ם בשנת תרצ"ז (1937). לא ידוע מקומו. בכה"י צ"ב דפים, בו העתיק את הלכות ספר קדושה כולל הלכות שחיטה לרמב"ם, וכן פירוש שחיבר על הלכות שחיטה, רובו על דרך הרמז, טעמים, שאלות ותשובות וכדומה. בראש כה"י נושאים שונים בהלכה, כמו הלכות אישות ועוד. נכתב במימון ובהזמנת ר' משה בן אברהם.

בקולופון כתוב:

"נשלמה ה"ש (הלכות שחיטה) ופירושה... י"ו לחודש תמוז שנת ברמ"ח לשטארי ותרצ"ז ליצירה (1937), ואני הכותב... אברהם בן מת'נא... ונכתבה על שם... משה בן אברהם".

אברהם בן סעדיה

מרי אברהם בן סעדיה כתב ספר ליקוטים לתורה במאה הי"ט. לא ידוע מקומו.

החיבור כולל הלכות וטעמים לתורה, ונכתב בשנים תקפ"ז-תרט"ז (1827-1855), ובו רי"ט דפים. החיבור עדיין בכתב יד, ונמצא בספריית אוטובה-קנדה.

אברהם בן סעדיה

ר' אברהם בן סעדיה העתיק בשנת תרפ"ג (1923) את ההפטריות לכל השנה. לא ידוע מקומו.

בכה"י קצ"ח דפים, והוא כולל את ההפטריות לכל השנה כולל תרגום יונתן, פסוק מקרא, פסוק תרגום, וכן קריאה לתורה לר"ח, ארבע שבתות, חגים ועוד. הסופר ניקד את פסוקי המקרא בניקוד עליון שלא כמקובל בתימן, שאת רוב הספרים ניקדו בניקוד עליון, אך את פסוקי המקרא כמעט תמיד ניקדו בניקוד תחתון.

אברהם בן סעדיה יחיא

מרי אברהם בן סעדיה יחיא היה דיין בשרעב בתחילת המאה הי"ח. הוא חתום על שטר פסק דין העוסק במכירת כת"י ע"י אפוטרופוס של יתומים. שטר פס"ד נכתב ביום רביעי, ד' באב, תס"ח (1708), וחתום ע"י שמונה דיינים: ראב"ד מרי שמעון שבזי - בנו של המשורר הלאומי מרי שלום שבזי, מרי יעקב בן שלמה, מרי משה בן שמואל, מרי דוד כ'לף, מרי יוסף חובישי, מרי משה אברהם, מרי יוסף חמיארי ומרי אברהם בן סעדיה יחיא.

לא ידוע למה חתמו שמונה דיינים, וכנראה מדובר בשני הרכבי בית דין במחוז שרעב. ויתכן ורק שלושת החתומים הראשונים היו דיינים, ואילו שאר החותמים אינם דיינים אלא ממונים מטעם בי"ד.

אברהם בן סעדיה בן עמרם

ר' אברהם בן סעדיה בן עמרם בן דוד העתיק את פירוש רש"י לתורה בישוב בלאד סנחאן מדרום לצנעא בשנת ת"ה (1645).

בכה"י ש"ו דפים, כ-23 שורות בעמוד, בלי המקרא. כה"י שלם.

בשער כה"י כתוב: "המאור הגדול רבי שלמה יצחקי ז"ל על חמשה חומשי תורה, ונעתק שנת ואעשך לגוי גדול ליצירה, לחין אריכין ושנין נפישין, והייתה השלמת עשייתו ביום שלישי סוף חודש ואברכה מברכך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחות האדמה".

הפירוש לחומש בראשית בדפים 1-82, לשמות בדפים 83-165, לויקרא בדפים 166-213, לבמדבר בדפים 214- 260, ולדברים בדפים 261-306. בסוף הפירוש: חסיל פירוש רש"י על חמשה חומשי תורה בסיעתא דשמיא".

אברהם בן פנחס

מרי אברהם בן פנחס היה חכם בצנעא בתחילת המאה הי"ט. הוא נולד, כנראה, בשנים תק"י-תק"ל (1750- 1770). הוא חתום על אגרת הפשרה, בעניין הויכוח הגדול שהיה בצנעא במאות הי"ח והי"ט בנושא ברכת המוציא בהסיבת רבים, האם אחד מברך לכולם כמנהג הקדום או שיש לברך בכל שולחן. האיגרת לא נושאת תאריך, אך היא נכתבה לפני שנת תקפ"ז (1827), שכן באגרת חתום גם הדיין מרי אברהם מנזלי שנפטר בשנה זו.

הוא היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא ומחכמי העיר צנעא, אך ככל הידוע לא נשא בתפקיד רשמי בחיי הקהילה.

עמודים

Subscribe to הכל