הכל

אסעד, הלל

מרי הלל אסעד הוא החכם הקדום ביותר הידוע לנו, אשר חי באזור חבאן שבדרום מזרח תימן. עפ"י המסורת חי במאה הט"ז, וכל משפחה מיוצאי חבאן שואפת להתייחס אליו.

אסראילי, יחיא בן שלמה

ר' יחיא בן שלמה-סלימאן אלאסראילי העתיק את הספר זיג בשנת רמ"ב (1481). לא ידוע מקומו.

יתכן ומעתיק הספר הוא מרי זכריה הרופא - הרז"ה. אין בידי פרטים נוספים.

נכתב ליצחק בן מעוד'ה בן מד'מון.

בקולופון, מתורגם לעברית כתוב:

"ונסתיימה כתיבת זיג זה ביום חמישי שהוא יום שמונה ועשרים לחודש טבת שנת אלף ושבע מאות ושלוש ותשעים שנה (רמ"ב - 1481) למנין אלכסנדר היוני הידוע בכנויו מוקרון. והיה זה לאחר עבור תשע שעות ורבע שעות זמניות, והצומח באופן תימן מזל שור.

אפרים סעיד

ר' אפרים סעיד היה ממנהיגי יהודי תעז בדרום תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא ידוע מתוך חתימתו על מסמך, בו הוא מאשר, כי קיבל את כספי הסיוע, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי תימן. המכתב, מיום ו', י"ב באייר תש"ח (1948), ובו חתומים מנהיגי הקהילה או אף הגזברים, על קבלת סכום של ל"ב פחות שמינית ריאל. כספי הסיוע לעניי המחוזות השונים של תימן, הגיע באמצעות חברי ועד הרבנים בצנעא מרי יוסף בן שלום קרח, מרי משה בן מרי יחיא יצחק ומרי יוסף בן מרי שלום שמן.

מנהיגי תעז החתומים: אלמוני בן יחיא אלואדעי, ר' אפרים סעיד ור' דאוד בן יחיא.

אקצע, צאלח בן יחיא

ר' צאלח בן יחיא אקצע העתיק חלק מסידור במאה הי"ט. לא ידוע לי מקומו וזמנו המדויק. מצאתי שהעתיק את תפילת ראש השנה, ולא ידוע לי אם כתב סידור מקיף וזה מה שנותר בידינו או שזהו כל מה שהעתיק.

בכה"י נ"ו דפים. בשער כה"י כתוב: "סדר ר"ה וי"כ מנהג ארץ ישראל להתאסף בער"ה בבית להתרת נדרים". בעמודים מסוימים כמו בדף 8א', 9ב' ועוד, ישנן בשולי הדף פירושים ותיקוני נוסח עפ"י מהרי"ץ בסידורו עץ חיים.

בקולופון כתוב:

"זכיתי וכתבתי תפילת ר"ה... צאלח בן מו' יחיא אקצע יצ"ו".

אקצע, צדוק בן שלום

ר' צדוק בן שלום אקצע נולד בעיר רדאע בשנת תרנ"ו (1895). למד תורה אצל מרי עואץ נגר והיה מבאי ביתו. הוסמך ע"י מרי יחיא יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי ליהדות תימן.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949). היה ידוע כשוחט ובודק מומחה ונעים הליכות. התיישב בגדרה, שם יסד בית כנסת ושימש כמרי בית הכנסת עד לפטירתו.

נפטר בגדרה בי"ב בסיון תשכ"ו (1966).

אריה, משולם -מסלם בן יחיא וחש

מרי משולם אריה המכונה גם מרי מסלם יחיא וחש נולד בשנת תרנ"ה (1895) בישוב אכמת בני מנצור הסמוך לישוב אב בדרום תימן. הוא נדד עם משפחתו לישוב סדה, ובשנת תרע"ט (1919) התגורר בעיירה אלרכוע שבמחוז כ'ולאן, לא הרחק מצנעא. שם למד תורה וקיבל הרשאה לשחיטה מבי"ד צנעא ממרי יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי. שנה לאחר מכן הגיע לישוב אגברי בדרום תימן, והוסמך לדיין ע"י רבני הישוב מרי יעיש מנצור הכהן ומרי ישראל חנינה. עשרים שנה מאוחר יותר, בשנת ת"ש (1940), נדד לד'מאר ושם הוסמך לפקח על השוחטים באזור סדה.

אשואל, דוד בן עובדיה

ר' דוד בן עובדיה אשואל העתיק במאה הי"ח מספר קונטרסים בהלכות שחיטה וטרפיות. לא ידוע מקומו וזמנו המדויק.

הקונטרסים נעתקו ונכתבו במימון ר' נחום בן יחיא בן יצחק. הקונטרסים כוללים את חיבוריהם של מרי יחיא אלצ'אהרי, והספר פרי צדיק לדיין מרי צאלח סבו של מהרי"ץ. קונטרסים אלו נמצאים בכה"י ירושלים 2931°8 בדפים 136-141. כותרת החיבור: "תורת הבהמה - וזאת תורת הבהמה שאסף אותם מ"ו יחיא אלצ'אהרי זצ"ל". פרי צדיק מועתק במקור בשפה הערבית-יהודית.

בקולופון כתוב:

אשואל, סעדיה בן יוסף

ר' סעדיה בן יוסף אשואל העתיק קובץ בהלכות שחיטה וטרפיות בשנת תרע"ו (1916) בשני ישובים: התחיל בישוב אלמַדַאִיר שבמחוז אלקפלה בצפון תימן, וסיים בישוב אסוכיבאת שאף הוא במחוז אלקפלה כנראה. בכה"י פ"ג דפים.

בקולופון הראשון, בדף צ"ב, כתוב:

"כה עתרת מעתיר ומתחנן ומקוה חסדי אהי"ה הצעיר חזמ"ק ש"ט מפח"י (בא"ת ב"ש: סעיד בן יוסף) המכונה אלאשואל יצ"ו אכי"ר, נעתק פה אלמדאיר ת"ו וירוש"ת בב"א כי"ר".

קיים קולופון נוסף בדף 51א':

אשואל, שלום בן יחיא

ר' שלום בן יחיא אשואל העתיק סידור חשוב בישוב ג'ראס במחוז צעדה שבצפון הרחוק של תימן בשנת תנ"ד (1694). הסידור נעתק במימון יחיא בן דוד צ'בלי-גכמה. בסידור ניכרת השפעה גדולה מספרי הקבלה, שו"ע וסידורי ספרד, תופעה נפוצה ביותר בסוף המאה הי"ז בתימן. החשיבות הגדולה ביותר בסידור היא נוסח מא כ'בר בהגדה של פסח, שכן היא ההגדה הקדומה ביותר שמצאתי, בה מופיע הנוסח בצורת שאלה ותשובה. הסופר ערך באופן אישי, כנראה, את הנוסח ע"י עיבוד וצירוף קטעים מפירוש ההגדה, מהמשנה ומדברי רס"ג.

להלן הנוסח המקורי:

עמודים

Subscribe to הכל