הכל

מרי אברהם בן שלמה היה חכם בעיר צנעא במאות י"ד- ט"ו. הוא ידוע לנו מתוך פירושו לנביאים וכתובים אשר כתב בשנת אתשל"ג לשטרות (קפ"ב - 1422). לפי זה אני מעריך, כי נולד בצנעא בשנת ק"ן (1390) בערך.

בשנת תשנ"ט יצא בקרית אונו פירושו ליהושע ושופטים עפ"י כת"י שברשות הרב יוסף קאפח.

בסוף החיבור כותב ר' אברהם בן שלמה:

"נשלם פירוש מלכים עם פירוש יהושע ושופטים ושמואל בעזרת הבורא, אני קטן התלמידים אברהם בר' שלמה יש"ל, אספתי אותו מכמה פירושים, וברוך ה' שעזרני עד שהשלמתיו, חודש אדר ראשון שנת אתשל"ג (...לשטרות, קפ"ב - 1422)".

מרי יחיא אגברי היה מחכמי העיר סדה שבדרום תימן סמוך לעלייה לארץ. הוא מוזכר עם מנהיגי הקהילה: מרי שלום מחבוב, מרי יחיא יעיש מנצור, מרי נסים חדד ועוד, מן המנהיגים המבוגרים יותר שבקהילה. הוא נולד, להערכתי, בתחילת המאה העשרים, כנראה, בכפר אגברי שבמחוז סדה, ומכאן שם משפחתו. כנראה שהוא זה המוזכר בויכוח על הכשרת בהמה שנשחטה, בין מרי שלום מחבוב והשוחט מרי יחיא מקאלח.

העיר סדה נמצאת בדרום תימן, מרחק של חמשה ימי הליכה מצנעא.

ר' אהרן העתיק בישוב ועדה בשנת תקס"ב (1802) את מדרש חמדת ימים לר"ש שבזי. לא ידוע לי שם אביו ומשפחתו.

כה"י הוא על כל חמשה חומשי תורה בשני כרכים, הכרך הראשון בראשית-שמות - ר"ד דפים, והכרך השני ויקרא-דברים - שמ"ט דפים. חסרים הדפים הראשונים לחומש בראשית.

עפ"י דבריו בקולופון, הוא היה בגלות בישוב ועדה, ולפי זה משפחתו לא חייתה בישוב זה.

בקולופון כתוב:

"נשלם מדרש חמדת ימים עם התוספות והחידושים שנתוסף בו... תוספת טעמים פיר' ת"ט, תמצא חידוש טעמים ח"ט ובו והלכות פסוקות...

מרי אהרן היה דיין בישוב מלחה שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הוא ידוע מתוך תשובות חכמי תימן לשאלות הרב אברהם קוק בא"י, באמצעות שליח העלייה יבניאלי.

חברי בי"ד אלמלחה ענו תשובה קצרה: "וכן אנחנו נוהגים כמו ב"ד אל חביל וב"ד אלקהרה". חתומים: מרי עואץ, מרי שלום, מרי מנצור, מרי חסן, ומרי אהרן, בי"ד אל מלחה. התשובה נושאת את התאריך מוצאי שבת, כ"ט בטבת שנת תרע"א.