הכל

בדיחי, יחיא בן חיים*

מרי יחיא בן חיים בדיחי נולד בצנעא בשנת תרמ"ח (1887). התייתם בגיל צעיר וגדל אצל דודו מרי אברהם בדיחי. למד תורה גם אצל מרי חיים קורח, מרי יחיא קאפח ומרי יוסף בן חיים עראקי. הוא השתייך לחוגו של מרי קאפח ובנו ר' דוד, ולמד בחברת צעירים שהפכו להיות מגדולי חכמי צנעא בהמשך: מרי רצון צארום, מרי יחיא יצחק הלוי ומרי יחיא נסים מנצורה.

שימש עאקל - נשיא בית כנסת של מרי יחיא קאפח. התפרנס מצורפות, ובהמשך הפך לשותף עם מרי יחיא אביץ' בהטבעת מטבעות למלך.

בדיחי, יחיא בן יהודה-שוכר

מרי יחיא בן יהודה-שוכר בדיחי נולד בצנעא בשנת תקס"ג (1803). (קיים בלבול לגבי שם אביו: יהודה=שוכר, יחיא וסעדיה). למד תורה אצל גדולי החכמים בעיר, ולפרנסתו עסק בכתיבת ספרי תורה. נכדו הוא מרי אברהם נדאף מגדולי הפעילים למען יהודי תימן במאה הי"ט-כ'.

בדיחי, יחיא בן יחיא?

מרי יחיא בן יחיא בדיחי נולד בשנת תקס"ח (1808) בצנעא. הוא חי שמונים שנה. הרב עמרם קורח, הרב הראשי לתימן, כתב את שמו בספרו סערת תימן, ומציין, כי היה ראש הישיבה הכללית בצנעא, וכי נפטר בשנת תרמ"ח (1888).

אין פרטים נוספים על חכם זה, וכיוון שהזמנים כמעט זהים עם מרי יחיא בן יהודה-שוכר בדיחי, נראה כי מדובר בחכם אחד, והיה בלבול עם שם אביו. יתכן והיו לאביו מספר שמות. לעתים הוא רשום כמרי יחיא בן יחיא, לעתים כמרי יחיא בן יהודה, ולעתים כמרי יחיא בן שוכר. שוכר מתורגם ליהודה.

בדיחי, יחיא בן שלום

מרי יחיא בן שלום בדיחי היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא חתום על מספר פסקי דין עם חכמי הישיבה. חתימתו האחת בשנת תרמ"ד (1884) עם חכמי הישיבה, בה הם מתייחסים לפסק דין של דייני צנעא ביחס לפתיחת חלון ויחסי שכנים. חתומים: מרי שלום חבשוש, מרי שלמה שלום צאלח, מרי שלום שמן, מרי סעדיה משרקי, מרי יחיא קאפח ועוד.

בשנת תרמ"ו (1886) הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנות ציבור.

לא ידוע מתי נפטר.

בדיחי, יעיש בן שלמה

ר' יעיש בן שלמה בדיחי העתיק חצי מתכלאל הקדמונים בצנעא סמוך לשנת תרח"ץ (1938).

בהקדמה לתכלאל הקדמונים אשר כתב המעתיק מרי שלום בן יחיא קורח הוא כתב "במודעה" @44בתחילת הסידור@55:

"ואפריון נמטייה למ' יעיש בן סלי' בדיחי הי"ו אשר כבר טרח וכתב לו מן התכלאל קרוב לחציו, והעיר על הרבה נוסחאות, וסידורו היה לי ג"כ לעזר תהי משכורתו שלמה".

בדיחי, מעודד בן סעדיה

מצאתי שלושה כתבי יד אשר העתיק ר' מעודד בן סעדיה בדיחי בעיר רדאע שבמרכז תימן באמצע המאה הי"ז.

כתב היד הראשון שמצאתי הוא כת"י להמן, בו העתיק ברדאע בשנת ת"ח (1648) את הספר הקבלי שערי אורה לר' יוסף ג'קטיליה וליקוטי מדרש. בכה"י מ"ד דפים. בהמשך כתב היד שמונה דפים מספר האורה, כתב יד איטלקי משנת רס"ה (1505), עם חתימת הצנזור משנת שע"ז (1617). כנראה שכתב היד המקורי הגיע לתימן.

בקולופון כתוב:

"נשלם בתלתא בשבא דהוא חדסר יומין לירח שבט... אתתקנ"ט לשטרות (ת"ח - 1648) במאתא רדאע דעל נהרא דמיא דילו אלמחגרי... מעודד בר'... סעדיא אלבדיחי".

בדיחי, מעודד בן מרי יחיא

מרי מעודד בן מרי יחיא בדיחי נולד בצנעא או בעיר כוכבאן לשם גלה אביו, באמצע המאה הי"ט כנראה. אביו, מרי יחיא בן יהודה-שוכר בדיחי שימש ראש הישיבה הכללית בצנעא, ונאלץ לברוח מצנעא (ע"ע).

הוא ידוע בעיקר מהשלמת הספר "חן טוב" אשר חיבר אביו. הוא השלים את הפירוש והליקוטים לתורה מסוף פרשת ראה ועד לסוף חומש דברים. אחיו, מרי שלמה, כתב חיבור נוסף לתורה בשם עולת שלמה (ע"ע הבא). נפטר, כנראה, בצנעא בתחילת המאה העשרים.

בדיחי, שלמה בן יחיא

מרי שלמה בן מרי יחיא בדיחי נולד באמצע המאה הי"ט בצנעא כנראה. אביו הוא מרי יחיא בן יהודה-שוכר בדיחי, ראש הישיבה הכללית בצנעא.

הוא ידוע בעיקר מחיבורו לתורה @44עולת שלמה@55. החיבור כולל טעמים לתורה, להפטריות ולמגילות. הוא מרבה להביא חידושים, גמטריאות, טעמים מהקבלה מספרו של ר' דוד נגאר מעט צרי. בספרו מביא מחכמי תימן בדורו כמו מרי שלום מנצורה, אביו מרי יחיא. הספר נדפס בבני-ברק, תשנ"ד.

נוסף לחיבור זה נמצאת גם רשימתו על המצב הקשה שהיה בצנעא ובתימן עקב המלחמה עם התורכים. הוא מזכיר את השנים תרל"ב (1872) ותרס"ה (1905), ולפי זה ניתן להסיק, כי נפטר לאחר שנת תרס"ה (1905).

עמודים

Subscribe to הכל