השם מראוחה ידוע לי מסוף המאה הט"ו. בשנת רנ"א- 1491 העתיקו הסופרים ר' חלפון בן סעדיה בן דוד טוילי, או ר' כלף בן דאוד טוילי חיבורים רבים. הם פעלו באזור טוילה וצברה, מצפון מערב לצנעא.
עיין עוד ערך: מרואקה.
קהילות תימן
תצוגת 811 - 820 מתוך 1942
העיירה מכונה גם "אלואדי". מראצין הוא אחד משלושת הישובים הסמוכים לאלגוירה: סואמה, מראצין ונחמה, וביניהן היה תחום שבת.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים עד ארבעים משפחות: סאלם יחיא, העשיר ביהודי מראצין, סעיד סלימאן כהן, נפטר בתימן, נכדו בן בתו שלום כהן, שבזמן כתיבת הספר על יהודי חוגריה, בשנת תשנ"ה, חי ברמתיים, ועוד.
במראצן היה בית כנסת אחד גדול בראשות מרי...
ביב': תימנה, אנציקלופדיה א' ע' 408, גויטין כרטסת 699
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש משפחת בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא בן סעיד מדאר, יוסף מדאר וסאלם גראפי.
ביב': פנקס השליחות 11, צדוק 33
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך במקום נותרו עשרים וחמשה בתים. לא ידוע מתי פסק הישוב היהודי במקום.
ביב': צדוק 296 המקור: א' שדאדי מאשדוד
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': צדוק 981 המקור: נפתלי גדסי מרחובות
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לישוב אמשעה. עיין ערך.
ביב': גויטין כרטסת 716 , צדוק
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך, ממשפחת סעיד.
ביב': צדוק 1100 המקור: סעיד גורמה מחדיד, גויטין כרטסת 718
שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ביניהם ויכוח.
במסמך...
ביב': צדוק 626 המקור: יהודה תנעמי מהרצליה, פקודי תימן ע' 121, 331
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים באזור זה, ולא כולם עלו לארץ בעלייה הגדולה. נראה, שמנהיגים מסוימים עכבו את העלייה.
הסוכנות היהודית פנתה אל ראשי הקהילה התימנית בישראל כדי שישלחו מכתבי עידוד לעלייה. בג' בתמוז תשי"ט-1959 שלח מכתב מרי שלום יצחק הלוי, רב הקהילה התימנית וחבר הרבנות בת"א, מכתב אל מנהיגים ויהודים בצפון תימן: דוד בן יוסף צברי, משפחת זארב, משפחת דוכמה, משפחת הארון, משפחת קעטבי...
ביב': מן המיצר ע' 495, גויטין כרטסת 720
אזור משרק שבמחוז רדאע מוזכר גם בספרו של יוסף טובי, אשר פרסם את רשימות ר' שלום סנג'אב, נשיא יהודי רדאע באמצע המאה הי"ח. הוא היה אחראי על גביית המס גם מיהודי הכפרים הנמצאים באזור משרק, ממזרח לעיר רדאע.
בפנקס מס החסות של מחוז רדאע, כפי שכתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על מס החסות, מפורטים שמות חייבי המס מהעיר רדאע, ומישובים במחוז, וכן מאזור משרק-מזרח.
...
ביב': טובי, קהילת יהודי רדאע ע' 32, רדאע ע' שפ"ט-ש"צ, שע"ה-שע"ו, גברא, מזרחי, נחשונים ע' 250
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 78
- 79
- 80
- 81
- 82
- 83
- 84
- 85
- 86
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »