אזור מגרבה היו ידוע ומפורסם מאוד, כיון שהיה סמוך לקברו של מרי שלום שבזי, ורבים היו עולים לקברו. למקום היו מגיעים ממקומות רחוקים, וחלקם היו ישנים באזור. עפ"י המסורת, ר"ש שבזי חי תקופה מסוימת במגרבה.
בכפר חיו יהודים בלבד, ובעבר היה כפר גדול, ונמנו בו כארבעים בתים. סמוך לעלייה הגדולה לארץ רוב הכפר היה חרב עקב המגיפות והעליות לארץ ישראל. סמוך לעלייה חיו בכפר מספר משפחות יהודיות: עקאל, שוכר...
שם הישוב מגרבה בני אכלס ידוע לי מכתב יד אשר הועתק בשנת תי"ח-1658, אשר הועתק על ידי הסופר ר' יהודה בן דוד פתיחי. סופר זה העתיק גם את מדרש הגדול בשנת תי"א-1651 בקרית אלקאבל, ועל סמך זה הערכתי, כי הכפר מגרבה בני אכלס נמצא ליד קרית אלקאבל.
כתב היד מכיל פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם.
יתכן, כי הכוונה לכפר בני אחלס, בנפת חראז ממדרום מערב לצנעא.
באזור היו שלושה כפרים בהם חיו יהודים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במקום. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 7 יהודים: 4 זכרים, 3 נקבות, אשה נשואה, אלמנה, 4 בנים ונערה. גיל העולים: 4 ילדים, נער אחד, אחד מעל ארבעים שנה, ואחד מעל שבעים שנה. שניים התפרנסו מתפירה.
שם המשפחות: בורה, סעיד, ושם המשפחה הקודם של האשה: חסן.
כפר סמוך: דאר ביצ'א.
בתחילת המאה העשרים חיו מספר יהודים בכפר. שם הכפר ידוע לי משליחותם של ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי ור' חיים כהן פרידמן, שד"ר ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חולים בירושלים. הם פעלו בתימן בשנים תר"ס- תרס"ב (1900-1902).
בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, כנראה.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: סלימאן דחבאש ובניו יוסף סאלם ומוסי'.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר קטן של משפחות יהודיות בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
הכפר מדבר היה אחד הישובים בנפת לוודר, יחד עם הישובים: דת'ינה, אמשעה, שהור, מנגלה, עריאב, מרצץ, ועוד. בכל נפת לוודר חיו שמונים משפחות בערך, ובכל כפר מספר בודד של משפחות יהודיות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
יתכן והכוונה לישוב: מדיד. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במקום. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ שני יהודים: אלמנה כבת ארבעים עד חמישים שנה, ונער יתום. שם המשפחות: חיים וכהן. האלמנה התפרנסה מתפירה.
עפ"י גלעד צדוק, הכוונה לישוב שבמחוז תעיז, עיין ערך הבא.