קהילות תימן

מפאלס היתה בקצה גבול מחוז תעיז, לכוון שטח השיפוט של עדן. בזמן העלייה הגדולה לארץ בשטח השיפוט של הבריטים. סמוך לעלייה גילה מושל מפאלס יחס אוהד ליהודים, ונענה לבקשתם להעביר את תשלום המס מתעיז לעיר תרבה, בירת נפת חוגריה. מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו יהודים בכפר.

מצואם הוא שם כולל לשני כפרים בנפת חראז או בנפת חימה. יהודים חיו באזור במאה הי"ט.

ר' שלום בן יהודה מנצורה העתיק במאה הי"ט ספר העוסק בהלכות שחיטה, ושם הוא מזכיר את חכמי צנעא. בדף 101 ע"ב הוא כתב:

ואני שמעתי ממ"ו דוד צאחב (תושב) אלמצואם, אנא וג'ד פי שרח אלבלידה אן חית וכו' (ואני שמעתי ממורי ורבי דוד הגר במצואם, שהוא מצא בשרח הלכות שחיטה לר' משה בלידה שבעת...)

ואולי מדובר...

הישוב מצנעת בני קיס ידוע לנו מכתבי יד עתיקים ביותר מהמאות י"ד וט"ו. כתבי יד אלו הועתקו על ידי הסופר ר' מחפוץ' בן מעוצ'ה בן מחפוץ'. בשנת קס"א- 1401 הוא העתיק את משנה תורה לרמב"ם במימון ר' מנצור בן סעיד בן שלמה בן הבה. בכתב היד קפ"א דפים, ובהם הלכות זרעים, הפלאה ונזיקין.

בקולופון כתוב:

וכאן כסלו של שנת אתשי"ב לשטרות (קס"א-1401) נכתב בדרס מצנעת בני קיס... נכתב על שם החבר הטוב...

בשנת תקל"א-1771 גירש יחיא בן אברהם את אשתו ג'נא בת סעיד. חתומים על הגט: ר' שלמה בן יחיא ור' שלום בן שלמה. יתכן ומדובר במצנעא שבאזור אחר.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע עד שש משפחת בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: שלום תאם ובניו יחיא יוסף ושלום, יחיא בן יחיא תאם, סעיד...