יתכן כי הכוונה לנפת מקבנה, הידועה גם בשם שמיר, ממחוז תעיז.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ בעלייה הגדולה יהודי אחד נשוי, כבן ארבעים עד חמישים שנה, ממשפחת כהן. משפחת אמו: יהודה.
סמוך לעלייה הגדולה חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. שם המשפחות: בוטא ועוכאשי.
שם הכפר מגדלא חקל ידוע לי מכתבי יד רבים, אשר העתיק הסופר הפורה ר' חיים בן שלום חגאגי בשנים ת"ד-תי"ו (1644-1656). עד פרסום האנציקלופדיה מצאתי י"א חיבורים אשר העתיק בישובים מגדלא חקל ומפחק. הישוב מפחק ידוע לנו עד העלייה הגדולה לארץ, ואילו הישוב מגדלא חקל לא ידוע לנו מיקומו. כיון שהסופר העתיק בשני הישובים הללו, לכן מסתבר, כי אף מגדלא חקל נמצא באזור מפחק. הישוב מפחק נמצא בנפת בני מטר מדרום לצנעא,...
שם הישוב ידוע לי משטר מכירת כתב יד אשר נערך בשנת ת"ל-1670. השטר עוסק במכירת חמשה חומשי תורה, שלושה כרכים, אשר נכתבו בצנעא בשנת שנ"ב- 1592. השלים את הכתיבה החסרה ר' מעודד בן סעדיה. לא ידוע מתי והיכן. החומש מנוקד עם מסורה קטנה וגדולה. חתימת בעלים מאוחרים אברהם סעיד.
יתכן והכתוב הוא: כוכבא, ולפי זה נראה שהכוונה למגדלא כוכבאן. עיין ערך קודם.
בשנת אתתקנ"ד-ת"ג-1643 נכתב שטר מכירת תאג' במגדלא מכבאן. הקונה הוא אבו סעיד עדוי, והמוכר הוא סלימאן. בשטר כתוב:
צח האד'ה אלתאג' ביד אבו אלסעיד אלעדוי מן (סלימאן)... בתמניא ד'הב וגעל לה אלאתאלה פיה אלי עצרת שנת אתקנ"ד, ואן לם יסלם... יכאן דאלך אלקנין יום אלאחד ת'אני ראש חודש ניסן מן שנת אתתקנ"ד שנין לשטרי במגדלא מכבאן דעל בריכתא דמיא בריכ'ה אלכלב מותבה בדאלך שהדנא אד' עלא... והכל קיים...
שם הישוב ידוע לי מכתב יד מהמאה הט"ז. בשנת שנ"ו- 1596 העתיק הסופר ר' זכריה בן דוד את הספר פרקי ר' אליעזר בישוב מגדלא צפקיף. לא ידוע לי מיקום הישוב. בכתב היד פ"ו דפים.
בקולופון כתוב:
נשלם... בתרין בשבא דהוא ארבעת יומין בירח אב... שנת אתתק"ז לשטארי (שנ"ו-1596) במגדלא אלצפקיף... הכותב זכריה בן דוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
באחד משיריו של המשורר ר' יצחק בן יפת הוא כתב, כי בשנת תר"ז-1847 יצא גוי "שרוף", מצאצאי מוחמד והידוע בקנאותם, מאזור מגרב אלג'ואן לתעיז, ורצה לשכנע את הגויים לגזור גזרות על היהודים. הוא שוכנע להלחם קודם ב"אדומים" שבעדן, שם הפסיד במלחמה, חזר לחוגריה, ורצה שוב לגזור גזרות על היהודים, ואולם גוי חסיד יהודים הרג אותו, וכך נצלו היהודים.
לא ידוע אם חיו יהודים במקום.
הכפר מגרבה היה מצפון לישוב מנאכ'ה.
בתחילת המאה העשרים חיו, כנראה, יהודים בכפר. שם הכפר ידוע מספרו של ר' יחיא צברי, אשר סייר בתימן בתחילת המאה העשרים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
עיין עוד ערך מגרבת חמאמה.