קהילות תימן

תצוגת 821 - 830 מתוך 1942

משרק היא מילה בערבית שפירושה מזרח, ולכן אזורים מסוימים בתימן כונו משרק, על היותם ממזרח לאזור מסוים. שני אזורים הידועים לי כונו משרק: אזור משרק בצפון תימן, ממזרח לברט, והשני ממזרח לעיר רדאע. דווקא האזור המזרחי ביותר בתימן, אזור חבאן, לא כונה, למיטב ידיעתי, משרק.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 710

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות, ממשפחת כהן.

ביב': צדוק 776 המקור: יחיא שער מרחובות

הכפר ידוע גם בשמו הנוסף בדבדה.

יהודים חיו במקום במאה הט"ז. בשנת שמ"ח-1588 העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום ממתעף את מדרש החפץ, בישוב בני עמר מן ואדי עאשר. בכתב היד 358 דפים.

בקולופון כתוב:

תמוז שנת אתתצ"ט שנין לשטרי (תמ"ח-1588) במאתא קריה בני עמר מן ואדי עאשר, והכותב (קל) המבינים סעדיה בן שלום מכ"ב בן זיכם (נע"ג) הידוע דממתא אלמת'עף. אלהים ימחול לי על כל מה (שהוספ)תי וגרעתי...

ביב': ששון, אוהל דוד ע' 650 (מס' 826), אנציקלופדיה ב' ע' 55, פנקס השליחות 24, צדוק 298 המקור: ר' יוסף עוקבי ממגדל

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 688

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: שני גברים, שתי נשים ושני בנים, סה"כ ששה יהודים.

בנפת נגראן, היום בשטח סעודיה, היו ששה ישובים בהם חיו יהודים: צגיר, חדאן, גרבה, מראטה, צחצה ואבו גבאר. בכל האזור חיו שלושים משפחות יהודיות בערך, קי"ד נפש.

בספר עליית מרבד הקסמים מתוארת עליית יהודי נגראן לישראל, בעלייה הגדולה לארץ, בלווי מסמכים מקוריים. ממסמכים אלו ניתן ללמוד, כי...

ביב': אהרון בן דוד, החינוך היהודי ע' 10 (צדוק 50), לקסיקון ע' 91, עליית מרבד הקסמים פרק ט"ז

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 566

העיירה מביאן נמצאת במרחק של שש ק"מ בערך מדרום לגבל עמר, בקרבת העיר חגה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי במקום יהודי אחד, ממשפחת דחוח הלוי.

ביב': יוסף דחוח הלוי, עירי ובית אבי, מאמר בכתובים, צדוק

שם הכפר ידוע מספרו של המשכיל ר' חיים חבשוש, אשר סייר בצפון מזרח תימן, ויחד עם יוסף הלוי העתיק כתובות עתיקות בשנת תר"ל-1870. מתוך ספרו לא ברור אם חיו יהודים במקום.

בנפת גוף היו מעט מאוד יהודים בדורות האחרונים, אך נמצאו באזור כתובות שבאיות ועתיקות רבות מאוד, עובדה המלמדת, כי באזור חיו יהודים בעבר הרחוק. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

ביב': מסעות חבשוש ע' 112, צדוק

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), רשום הכפר בחלק של המאזן הכספי ולא בחלק של רשימת התורמים, ולכן לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.

הכפר מוזכר בהקשר לישובים בית גזאר שבנפת ארחב, וקצבה שאחד היה בנפת ארחב, ואחד היה בנפת חאשד, מצפון לצנעא. לכן מסתבר, כי אף כפר זה היה בנפת ארחב, ובסבירות קטנה...

ביב': פנקס השליחות-מאזן

עמודים