בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא קוזי תשע ריאל ויחיא עואץ' חמש ריאל ורבע.
כפר מחלה זה מוזכר בפנקס השליחות בסמוך לישובים מחוית, צ'בר וחופאש, משמע, שמדובר בכפר הנמצא באזור זה. ואולם, להערכת גלעד צדוק נראה, כי מדובר בכפר שבנפת ברט...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך. שם המשפחות: כומימי, הברי, ועוד.
אזור מכלאף היא אזור בנפת אנס, וכולל את הישובים הבאים: עאתיין, צייח, אחלאל, ועוד.
שם הישוב או האזור מכלאף סנחאן ידוע לי מכתב יד אשר הועתק במאה הט"ז, על ידי החכם והסופר מרי משה בלידה. הוא היה מחכמי תימן במאות הט"ו והט"ז, ובשנת רע"ב-1512 הוא העתיק את שרח אשת חיל, מדרש לפרק האחרון של משלי. בקולופון הוא כתב על המאורעות שהיו בשנת רס"ה-1505, בה נלחמו על השלטון בתימן "בני טאהר" והאימאם מחמד בן מנצור. במסגרת המאבק ביניהם הוטל מצור על העיר צנעא והמחירים האמירו מאוד, ונוצר מצב קשה...
מכלף התפרסמה מאוד בעיקר בזכות גדולי החכמים אשר חיו במקום, במאה השנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, דהיינו, מאה י"ט-כ'.
במכלף היה בית דין קבוע, ורבים מהדיינים ומהרבנים היו ממשפחת מנגמי. בין החכמים: מרי שמואל בן חיים מאפיוש מהמאה הי"ט, מרי עמרם בן משולם מנגמי, מרי יששכר בן רצון מנגמי-חוזה ועוד.
מרי דוד בן ישראל צאירי (תרכ"ב-1862 / תש"ג-1943) היה דיין, וממארגני העלייה לארץ בשנת תר"ע-...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, משפחת שרעבי.
הכפר נמצא במרחק של 50 ק"מ מצפון מזרח לצנעא, ליד הישובים: מדיד, סודה, קלת אליהוד ועוד. הכפר נקרא כך על שם גבעות המלח הסמוכות לו.
ר' חיים חבשוש סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל- 1870 והעתיק כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי השיך של הכפר דחה את בקשת היהודים להוריד את מס החסות, בטענה, כי הגויים עניים מאוד, בעוד "שעל אשה יהודית אחת אתה רואה תכשיטי כסף בערך חמישים ריאל".
בכפר זה או בכפר...
בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בידינו נותר מסמך-שטר חוב של כתובה משנת תרע"ז-1917. בשטר כתוב, כי סלימאן בן סאלם קהלאני חייב סכום כסף. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' שלמה בן שלום קהלאני ור' יחיא בן יחיא עדוי.
שם הישוב מוזכר ברשימת הישובים אשר תרמו לקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926).
הכפר מוזכר בחלק של המאזן הכספי ולא בחלק של רשימת התורמים, ולכן אין בידי...