תַנְעֵם

העיירה בגבול נפת בני חשיש.

תנעם נחשבת אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בתימן, והיא נחשבת ריש גלותא, דהיינו, הישוב הראשון אליו הגיעו הגולים לתימן. בעבר הרחוק היו בצנעא ובתנעם בלבד בתי דין קבועים וסמוכים, ועליהן נאמר: @44כי מצנעא תצא תורה ודבר ה' מתנעם@55.

הקהילה נודעה בריבוי תלמידי חכמים לאורך כל הדורות. מתנעם מצאתי כתבי יד עתיקים רבים, כדלקמן.

הקהילה נזכרת לראשונה בספר מסעותיו של ר' בנימין מטודילה, משנת 1170: "ויש שם כמו ארבעים מדינות ומאתים בין כפרים וכרכים". בשו"ת רביד הזהב סימן ד', אשר חיבר מרי דוד משרקי בשנת ת"ד-1744 כתוב, כי בצנעא היה ספר תורה עתיק, אשר נכתב בתנעם ארבע מאות וארבעים שנה קודם לכן, להערכתי, בשנת ס"ד-1304.

בשנת צ"ח-1338 הועתק בתנעם ספר הלכות של הרמב"ם מדע וזמנים. בכתב היד 127 דפים עם פירושים והערות בשוליים. לא ידוע שם הסופר. נראה, כי כתב היד פוצל וחלק אחד נמצא בספרייה הלאומית בירושלים, והחלק השני בספריית לונדון.

בקולופון כתוב:

נבצע בתרין בשבא תריסר יומין ביר(ח) אדר ראשון שנת אלפא ושית מאה וארבעין ותישע שנין לשטרי, במאתא תנעם.

בשנת קל"ד-1374, או שלוש שנים מאוחר יותר, העתיק בתנעם הסופר ר' יוסף בן משה את הלכות הרמב"ם, במימון ר' יוסף בן סעדיה בן עודד. יתכן והסופר הוא ר' יוסף בן משה חיש אשר העתיק את הלכות הרי"ף בשנת צ"ג-1333.

בקולופון כתוב:

נשלם... בארבעה בשבא דהוא תמניא יומין בירח אב... אתרפ"ה לשטרי (קל"ד-1374) במאתא תנעם... יהא סימן טוב על מריה יוסף בר' סעדיה בן עודד... והכותב יוסף בר' משה.

בשנים רנ"א-רנ"ג (1491-1493) העתיק הסופר ר' שלום בן זכריה לדאני שלושה חיבורים: מדרש תנחומא במימון ר' סעדיה בן דוד חראזי, ספר מצוות לרמב"ם והלכות הרמב"ם ספרים הפלאה קרבנות וטהרה, במימון ר' סעדיה בן דוד חראזי, אשר מימן גם את מדרש תנחומא. שני כתבי יד שייכים לר"י קאפח, והם מתוארים במהדורתו לרמב"ם.

בקולופון הראשון כתוב:

בחמשא בשבא דהוא עסרין ותרין יומין בירח אדר שנת אלפא (ותמני) מאה ותרתין שנין לשטרי במאתא תנעם... סימן טוב על מריה סעדיה בן דוד אלחראזי... הכותב שלום בירב... (זכ)ריה אללדאני.

בשנת רנ"ח-1498 העתיק הסופר ר' זכריה בן שלום תנעמי את מדרש הגדול. נכתב במימון ר' אברהם בן סעדיה הכהן. בידינו נותרו ל"ג דפים, מהחומשים בראשית ושמות.

בקולופון כתוב:

נבצע בחודש טבת בשנת אתת"ט שנין לשטרי (רנ"ח- 1498) במאתא תנעם לחין אריכין ושב נפישתא. ונכתב על שם החבר הטוב הידיד והנחמד אברהם יש"ל הכהן בן סעדיה בן אברהם הכהן. אל' ישימהו עליו סימן טוב ומזל טוב ויקיים עליו לא ימוש ספר התורה מפיך והגית בו יומם ולילה, כדכ' שגיאות מי יבין מנסתרות נקיני אוי"ר ה' וא'.

בשנת שנ"א-1591 העתיק הסופר ר' יוסף בן יונה פתיחי את הלכות הרמב"ם ספרים נזיקין ושופטים. הוא העתיק גם כתבי יד נוספים בישובים צראב ומאתא לצף, עד שנת שנ"ט-1599 לפחות.

את הספר הראשון כתב בתנעם, ובכתב היד רמ"ב דפים.

בקולופון כתוב:

נגמר... בירח תמוז שנת אתתק"ב (שנ"א- 1591)... עסרא יומין לירח אדר במאתא תנעם... ספרא... יוסף בירב... יונה יש"ל בן עודד... הידוע אלפתיחי.

בשנת שכ"ג-1563 נכתב מדרש הגדול. בידינו נותרו 257 דפים לחומש דברים. בדף 116 לפני המדרש לפרשת שופטים כתוב:

נשלם בחדש אב יהפך לששון שנת אתתע"ד במאתא תנעם תתבני ותשתכלל עד דתתבני קרתא קדישתא טבתא הדית כל ארעא ירושלם אמן וכן יהי רצון.

בשנת שנ"ז-1597 הועתק מדרש הגדול לחומש בראשית, עם פירושים בשוליים. לא ידוע שם הסופר. דפים רבים הושלמו בכתיבה מאוחרת. בקולופון כתוב: "נשלם זה המדרש... בתרין בשבא דהוא שבעה יומין בירח כסלו שנת א תתק"ט (שנ"ח-1597) במאתא תנעם".

לאחר שנת שצ"ה-1635 העתיק את התורה הסופר ר' שמריה בן יוסף בן שלום בן יוסף. בשנת ש"פ-1620 העתיק ר' ישע בן דוד בן נחום לוי את דיואן השירים בישובים תנעם וחמדה. הוא היה תושב הישוב חמדה. השתתף בהעתקה ר' יוסף בן ישראל בדיחי.

בשנת אתתפ"ו-ת"ו-1646, כנראה, נכתב מדרש הגדול, ובידינו נותרו 31 דפים מחומש במדבר. שם הסופר ר' שלום בן זכריה תנעמי, ונכתב במימון ר' אברהם בן סעדיה הכהן.

בקולופון כתוב:

נבצע בחדש שבט בשנת א' תתפ"ו שנין לשטרי במאתא תנעם... על שם... אברהם הכהן בן סעדיה בן אברהם... והכותב... שלום בן זכריה בן שלום... הידוע אלתנעמי.

בשנת תנ"ג-1693 נכתבה כתובה בנשואי מעוצ'ה מעלם וסלאמה כ'לפי. הכתובה חסרה, ולכן לא ידוע שמות החותמים.

במאה הי"ז-י"ח חי בתנעם מרי חיים-יחיא בן אברהם חראזי, אשר חיבר את הספר נתיבות האמונה.

החוקר קארסטן ניבוהר כתב על תנעם בשנת תכ"ג- 1763:

תנעם היא עיר עתיקה מפורסמת בין היהודים. עתה מצויים בה יהודים מעטים... המקום הכי מכובד ליהודים מימי קדם היה תנעם באזור כ'ולאן. גם עתה חיים בה כמה משפחות של יהודים ויש להם בתי כנסיות. אם עוד יש כתבי יד עתיקים של התנ"ך בתימן... אפשר לחפשם בתנעם בלבד.

בשו"ת פעולת צדיק של מהרי"ץ, מהמחצית השנייה של המאה הי"ח, מופיעות שתי שאלות ששאלוהו יהודי תנעם. שאלה אחת עוסקת בנשואין. שאלה השנייה, משנת תקס"ד-1804 בערך, סמוך לפטירתו של מהרי"ץ, עוסקת בגרושה. בשתי השאלות לא ידוע שם השואל.

בשנת תקפ"ג-1823 העתיק הסופר ר' יוסף בן יוסף תנעמי את התורה ואת ההגדה של פסח. בשנת תרי"ג- 1853 העתיק ר' סעיד בן יוסף צפירה את החיבור זבח תודה למהרי"ץ, במימון ר' אברהם סלימאן מנצור.

בשנת תרי"ט-1859 סייר בתימן ר' יעקוב ספיר, ובספרו הוא כתב, כי הקהילה היהודית מנתה שבעים משפחות בערך. רובם היו עניים, והתפרנסו במלאכה, ובמסחר, באגוזים, בשקדים ובתבואה. רב הקהילה היה מרי שלמה צפירה, אחיו מרי יוסף. רוב יהודי המקום היו תלמידי חכמים. שני בתי כנסת היו בקהילה "ושלות השקטביניהם".

בשנה זו העתיק ר' שלמה בן שלמה עמרי את ספר השו"ע טור אורח חיים. בשער כתב היד מחק הסופר את מקום הדפוס מנטובה ורשם את מקומו תנעם.

בקולופון כתוב:

ותהי השלמת המלאכה... יום ה' כ"ד ימים לחודש אייר שנת בק"ע (תרי"ט-1859) אני הכותב... הצעיר סלימאן בן סלימאן עמרי יצ"ו.

בשנים תרי"ג-תר"כ (1853-1860) העתיק הסופר ר' סעדיה בן יוסף צפירה את הספר זבח תודה למהרי"ץ ואת הדיואן. את הספר הראשון העתיק במימון ר' אברהם סלימאן מנצור ואת השני במימון ר' משה ואדעי.

באמצע המאה הי"ט חי בעיירה מרי יוסף בן דוד תנעמי, המוזכר בחיבורו של מרי דוד בן שלום גמליאל.

בתחילת המאה העשרים שמשו בהנהגת הקהילה הדיין מרי דוד קאהרי-תנעמי, נפטר בשנת תר"ע-1910, מרי משה בן דוד קאהרי, אשר נפטר בשנת ת"ש-1940, מרי אברהם שחב, רב הקהילה עד לעלייתו לארץ בשנת תרפ"ב, וכן מרי יחיא חמאמי, אשר שמש רב הקהילה משנת תרפ"ב-1922 ועד לעלייתו לארץ בשנת תרפ"ט- 1929.

בשנת תרע"ה-1915 העתיק את האשמורות רב הקהילה והדיין מרי יוסף בן חיים קרואני.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים ושלוש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי אברהם שחב, מרי סאלם דוכ'אן, מנצור דוכ'אן שתי ריאל, יחיא סלימאן תנעמי ובניו יוסף מוסי' סאלם וסעיד, אחיו אברהם ודאוד שש ריאל, מרי סאלם צופירה ובנו סאלם ריאל, הארון רמצ'אן שלוש ריאל, מרי מוסי' קאהרי ריאל, סלימאן נקאש, יוסף סעיד גהסי, אחיו סאלם שלוש ריאל ומוסי' שתי ריאל, סאלם מנצור שש ריאל, יוסף חיים קרואני, סאלם אברהם קרואני, סאלם בן סאלם גהסי שלוש ריאל, בנו חיים שלוש ריאל, חיים רצאבי, יחיא חמאמי, אחיו סעיד, מוסי' עמר ובנו יוסף ריאל ורבע, סעיד אבהר ובנו, אחיו סאלם ובנו, יחיא קטיעי ובניו יחיא מוסי' וסאלם ריאל ורבע, יחיא סאלם, והנשים: זהרה בת סעיד ובניה פנחס וחאמה ריאל ורבע, סעדה בת רצאבי, זהרה בת תנעמי וסלאמה בת תנעמי ריאל ורבע.

במקום נוסף בפנקס כתוב: יוסף חיים, סאלם מנצור, סאלם מוסי' קטיעי, מוסי סעיד גהסי, יחיא סלימאן תנעמי ואחיו אברהם ודאוד, סאלם בן סאלם גהסי וסלימאן נקאש. מכולם אסף שלוש ריאל. חכמים ומנהיגים בקהילה בתקופה זו: מרי משה קאהרי, מרי אברהם שחב*, מרי סאלם דוכ'אן ומרי סאלם צפירה.

בשנת תרפ"ה-1928 העתיק הסופר ר' משה בן שלום שחב את הדיואן. בשנים אלו חי במקום מרי יוסף בן סעדיה צפירה-הפרצי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית חמישים משפחות בערך, כמאתיים וחמישים נפש. שם המשפחות: שחב, קרואני, עמר, מנצור, צפירה, עד'אקי, אבהר, ג'הסי, קאהרי, תנעמי, קטיעי, רמצ'אן, נקש, דוכ'אן, חמאמי, חדאד ועוד. שני בתי כנסת היו בקהילה, של משפחת חמאמי ושל משפחת תנעמי.*

ביום חמישי כ"ו באייר תש"ט-1949 חתמו מנהיגי הקהילה על אישור שקיבלו סיוע לעניי המקום מהתאחדות התימנים בישראל. סכום הסיוע שלושים ריאל, חמש לירות ישראליות. חתומים על האישור: ר' סאלם בן סאלם כהן, ר' שלמה בן אברהם תנעמי, ר' יוסף בן חיים קרואני ומרי משה בן סעיד ג'הסי,* רב הקהילה. יחד עמו היו רבני הקהילה מרי שלום בן שלום אבהר ומרי משה צפירה.

המצב הכלכלי של יהודי תנעם גם סמוך לעלייה היה קשה, והתפרנסו מכתיבת ספרי תורה, חייטות, סנדלרות, וכדומה. מידידי, שמואל ג'הסי, שמעתי, כי נהגו לומר עקב מצב זה, @44תנעם@55 בראשי תיבות: @44ת@55ורה @44נ@55עימה @44ע@55ניות @44מ@55צויה.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 6 יהודים: 3 זכרים נקבות, ושני נשואים. גיל העולים: 2 ילדים, 2 נערים, אחד מעל עשרים ואחד מעל ארבעים שנה. שם המשפחות: דוכ'אן וקאהרי.