מִכְלַף

מכלף התפרסמה מאוד בעיקר בזכות גדולי החכמים אשר חיו במקום, במאה השנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, דהיינו, מאה י"ט-כ'.

במכלף היה בית דין קבוע, ורבים מהדיינים ומהרבנים היו ממשפחת מנגמי. בין החכמים: מרי שמואל בן חיים מאפיוש מהמאה הי"ט, מרי עמרם בן משולם מנגמי, מרי יששכר בן רצון מנגמי-חוזה ועוד.

מרי דוד בן ישראל צאירי (תרכ"ב-1862 / תש"ג-1943) היה דיין, וממארגני העלייה לארץ בשנת תר"ע-1910. הוא היה ממייסדי המושבה כינרת "תימני כינרת", ולאחר שגורשו מכינרת התיישב בשכונת מרמורק ברחובות בשנת תר"צ-1930.

בסוף המאה הי"ט היה הרב הראשי מרי סעדיה בן אהרון צעידי. תלמידו, הרב הראשי מרי רצון בן עמרם מנגמי*, נולד בשנת תרמ"ב-1882, וזכה לעלות לארץ ישראל בשנת תרצ"ב- 1932, יחד עם בני קהילתו, והיו ממייסדי שכונת מרמורק ברחובות, שם שמש רב הקהילה. נפטר ברחובות בשנת תשכ"ד-1964.

מרי יששכר בן חיים תעיזי היה מנהיג בקהילה סמוך לעלייה לארץ, ונפטר בארץ בשנת תשי"ז-1957. רב הכפר הסמוך, רובע היה מרי חיים בן אברהם תעיזי.

הקהילה היהודית בכפר הצטמצמה מאוד, לפי זה, בתחילת המאה העשרים, עקב גלי העלייה לארץ.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת יחיא. משפחת האם: יוסף.