סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
קהילות תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
אזור צ'אלע היה בשטח השיפוט של הבריטים לפני העלייה הגדולה לארץ.
לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
בעבר חיו יהודים בכפר. לא ידוע מתי פסק הישוב היהודי בכפר ועל איזה רקע.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ הכפר היה חרב, ונותרו בו עשרה בתים, משמע, שחיו בכפר עשר משפחות יהודיות בערך.
לא ידוע לי המיקום של הכפר. שם הכפר קבלה ידוע לי מהספר אשכלות מרורות לר' סלימאן בן יחיא חבשוש, ומשם נראה, כי הכוונה לאזור צפון מרכז תימן. בסמוך לישוב מוזכרים שמות הישובים: עמראן גראף וכ'מיר, הנמצאים מצפון לצנעא. יתכן כי מנגדה הוא כינוי לאזור מסוים מצפון לצנעא.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במקום. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.
יתכן, כי מדובר בישוב מנקדה, בנפת ענס ממחוז...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
יתכן, כי הכוונה לכפר מגדיה. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הישוב מסאען ידוע לי מכתב יד משנת תקל"ה- 1775. בכתב היד כתוב: "בבלאד מירחב קרית אלמסאען". לא ידוע לי מיקום הכפר.
את כתב היד העתיק הסופר ר' שלמה בן אברהם מלוכי, אשר היה העאקל-ראש הקהילה, אשר יצג את הקהילה בפני השלטון. הוא העתיק את מדרש חמדת הימים לתורה לר"ש שבזי. בכתב היד שמ"ז דפים, ובהם המדרש לחומשים ויקרא, במדבר ודברים. נעתק במימון ר' אהרון בן רצון בן אהרון בן שלמה בן משה.
...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר בודד של משפחות יהודיות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה עד עשרים משפחות: לוי, מקצב, מצרי, שרעבי, חדאד, תעסה, מזאחי, כהו, ועוד.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 60
- 61
- 62
- 63
- 64
- 65
- 66
- 67
- 68
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »