בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם סעיד מקיטן ויוסף בן יחיא אלפצ'ל, ריאל.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם סעיד מקיטן ויוסף בן יחיא אלפצ'ל, ריאל.
שם הכפר ידוע לי מכתבי יד אשר הועתקו במאה הי"ז. בשנת שצ"ו-1636 העתיק הסופר ר' יהודה בן אברהם צ'אזקיני סידור תפילה במגדלא כוכבאן. יתכן והכוונה לישוב כוכבאן עצמו, הממוקם על הר בגובה של כ-3000 מ'. עיין עוד ערך כוכבאן, שם כתבנו את דברי הסופר בקולופון.
מסמך נוסך הוא שטר אשר נכתב בשנת תל"ג-1673. השטר עוסק במכירת התאג'-חומש המפורסם משנת רמ"ה-1485, אשר העתיק הסופר ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא בן סעיד ובנו, סעיד שוכר ובנו יוסף ריאל ורבע.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקומו המדויק, ואולי היה בדרום תימן.
דרך מחנה העולים גאולה שליד עדן, עלה לארץ בעלייה הגדולה יהודי נשוי כבן עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת סעיד. משפחת אמו: רצ'א.
נראה, כי הכוונה לישוב מזאחן. עיין ערך קודם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים או שלוש משפחות יהודיות: מוסא וסאלם.
יתכן והגט אשר נכתב במצנעא בשנת תקל"א-1771 שייך לכפר זה. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עד עשר משפחות: סלימאן, יחיא, סאיג, ועוד.
על הר סורק היו שני כפרים בהם חיו יהודים: קובר ומחדד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר עשרים משפחות יהודיות. בכפר חיו יהודים בלבד, ובו היו שני בתי כנסת. שם המשפחות: סוולם, הארון, מעוד'ה, סאלם, עורדנה, ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עד עשר משפחות: עמראן, וחש ועוד.