בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים, בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכרים מספר כפרים בעלי שם דומה וזהה: גראף, גרוף, גריף, ועוד.
ישנה סבירות כי כפר זה נמצא בנפת כ'ולאן, ממזרח לצנעא, ויתכן כי מדובר בכפר גרוף.
בפנקס השליחות מפורטים שמות התורמים מכפר גרוף, עיין ערך, ובמקום אחר בפנקס מפורטים שמות תורמים אחרים מכפר גריף, משמע שמדובר בכפר אחר. שמות...
הכפר גראמה הוא עתיק מאוד. לא ידוע לי בודאות היכן היה ממוקם הכפר גראמה בעבר הרחוק. בדורות האחרונים לא חיו יהודים בכפר, ואף זקני תימן לא ידעו על כפר בשם זה.*
שם הכפר ידוע לי לראשונה מסוף המאה הט"ז ומתחילת המאה הי"ז. בתקופה זו חי במקום מרי יוחנן מזרחי, או בשמו המלא ר' זכריה בן שלום החלפוני, ובפירושו למשנה ולתלמוד הוא כתב, כי חיבר את הספר בישובים מד'נח וגראמה. את אזור מד'נח זיהיתי ממזרח...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
היו שני כפרים בשם גרוף במרכז תימן, האחד גרוף, הג' בשוא, בנפת כ'ולאן ממזרח לצנעא, והשני כפר גרוף, הג' בחיריק, בנפת סנחאן מדרום לצנעא, ולא ניתן לדעת בודאות באיזה כפר מדובר.
עפ"י המסורת של יהודי המקום, הכפר גרוף שבנפת כ'ולאן נוסד מספר דורות לפני העלייה הגדולה לארץ, על ידי יהודי ממשפחת גרופי, אשר גלה ממקום למקום. לכן, רוב יהודי הכפר היו ממשפחת גרופי, ואולי זה מקור שם הכפר.
בשנת תרמ...
בכפר גרין חיו יהודים לפחות בסוף המאה הי"ט, ובשנת תרנ"ח-1898 נולד בכפר מרי סעדיה בן עואץ' אחרק. הוא למד תורה אצל מרי יהודה שרעבי ומרי יחיא נחום. התפרנס ממקצועו נפח, ועבר להתגורר בכפר הסמוך צלאחיית, שם שמש רב הקהילה. לאחר העלייה התיישב במושב שתולים שליד אשדוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה עשר משפחות יהודיות: אחרק, אזרק, עייקן ועוד.
שם הכפר ידוע לי מכתבי יד אשר הועתקו במקום בשנים רס"ט-תי"ז (1509-1657). זיהוי הכפר בנפת סנחאן, כנראה, מבוסס על כתב היד משנת רע"ב-1512 שם כתב הסופר: "אלחצ'ור אלעליא מן מכלאף סנחאן", כדלקמן.
כתב היד הראשון הוא מדרש החפץ, אשר העתיק הסופר והחכם מרי משה בן יוסף אלבלידה, מגדולי חכמי תימן במאות ט"ו וט"ז, בישוב אלגרן מן ער בני אעצב. בכתב היד ש"צ דפים הכתובים בעברית ובערבית, כמקובל בתקופה זו...
מדיד נמצא במרחק של יום הליכה מצנעא, באזור הישובים סודה ומלח.
הידיעות הקדומות שבידי הן מהמאה הי"ח. במסוודה- פנקס בית דין צנעא נכתב ביום רביעי כ' בכסלו בפ"ז- תקל"ו-1776, כי סעיד בן סעיד מנצור גירש את אשתו ג'זאל בת סעיד, בגט שליחות על ידי השליח מרי סעיד בן מרי סלימאן.
בשנת תר"ל-1870 סייר באזור ר' חיים חבשוש, והוא כתב בספרו, כי הקהילה היהודית מנתה אז חמש מאות נפש בקהילה היו ארבעה...
באזור מזאחן היו הישובים הבאים: מחל, ועוד.
בסוף המאה הי"ט עד שנות השלושים של המאה העשרים רב הקהילה היה מרי יעקוב דוד חיגאשי. הוא היה משורר ו"בעל חפץ", דהיינו, מרפא אנשים בעזרת תפילות סגולות וקמיעות. פיוטיו מכונים "הלוחות", ונאמרים בבתי הכנסת בקרב יוצאי הישובים מזאחן ובעדאן. נפטר במזאחן בשנות השלושים. בשנים אלו עלו לארץ בני משפחתו. בנו, נתן, נפטר בארץ בשנת תש"ח.
בשנת תרע"א-1911...