בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחת בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי צאלח בן יוסף דגאג ואשתו סעידה בת אלקהא שלוש ריאל, אחיו סלימאן דגאג ובניו סאלם וסעיד ארבע ריאל ורבע, סאלם בן יחיא ואחיו מוסא וסעיד שלו ריאל וחצי, סאלם בן סעיד אלאהפל ואחיו יחיא שלוש ריאל וחצי, מחבוב בן...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך: טעבה, טס, כמר, מכלבני, דוגמא, מדאר, חדאד, יעקוב, דאוד, ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עד עשר משפחות יהודיות: סנואני, עווד, מחפוד ויהודה. הרב האזורי סמוך לעלייה הגדולה היה מרי סעדיה עואץ'.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עד עשר משפחות: חוסני, רצ'א, סלימאן, אבקר, ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עד עשר משפחות, משפחת גמילה, ועוד.
שליח העלייה חיים צדוק כתב בספרו, כי בזמן העלייה הגדולה לארץ מנו היהודים בכל אזור לוודר אלף נפש בערך. הישובים באזור: דת'ינה, אמשעה, שהור, מנגלה, מדבר, עריאב, מרצץ, ועוד. חלק מיהודי האזור היו בעלי האדמות וחקלאים, ורובם בעלי מלאכה ורוכלים. המצב הכלכלי של היהודים באזור זה היה קשה מאוד. רב האזור לפני...
בתחילת המאה העשרים מנהיגי הקהילה היו ר' חסן בן סעדיה חרפי ור' סעיד מדאר. הם חתומים על שטר גרושין בשנת תרע"ה-1915, לסעיד בן סאלם ושצ'י.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית שמונה משפחות, ויש המעריכים חמש עשרה משפחות: ונה, מליחי, חלא, עאשרי, צבי, סלימאן, יצחק, ועוד. רב הקהילה היה מרי יחיא ונה. הוא היה עשיר גדול.
עד תחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים וחמש משפחות בערך. ואולם, ברעב הכבד של שנת תרס"ה-1925 נכחדו כל יהודי הכפר, ונותר יהודי אחד ממשפחת יחיא, אשר המשיך להתגורר לבדו בכפר.
בסוף המאה הי"ט שמש בהנהגת הקהילה ר' יוסף משאט. בשנת תרס"ז-1907 התארגנה קבוצה של עולים מנפת חובייש, אשר מנתה שישים נפש. בקבוצת העולים יהודים ממשרפה, וביניהם ר' יהודה ואחיו בנו של ר' יוסף שנפטר. הם היו ממייסדי העיר יפו. עלייה זו היתה אחד המניעים לשליחותו של יבניאלי לתימן בשנת תרע"א-1911.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות: כהן, משאט, ד'הבאני, ועוד.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית ארבעים משפחות יהודיות. בכפר היו שלושה בתי כנסת. משנת תרע"ב-1912 והלאה, בשנות העשרים והשלושים, עלו לארץ רבים מיהודי הכפר, וסמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות בלבד. שם המשפחות: דאוד, סלימאן וישראל.