מִחְלֵה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא קוזי תשע ריאל ויחיא עואץ' חמש ריאל ורבע.

כפר מחלה זה מוזכר בפנקס השליחות בסמוך לישובים מחוית, צ'בר וחופאש, משמע, שמדובר בכפר הנמצא באזור זה. ואולם, להערכת גלעד צדוק נראה, כי מדובר בכפר שבנפת ברט.

נותרה בידינו כתובה אשר נכתבה בשנת תקצ"ז-1837 בנשואי אהרון זקן וזהרה בת זקן, בישוב מחלה, ולא ידוע לי לאיזה מחלה מדובר. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' משה בן סעיד גרשי ור' שלום בן אברהם גיאת.

מצאתי דיואן שירים אשר נכתב במחלה בשנת תרע"א- 1911, ולא ידוע באיזה כפר מדובר. את הדיואן העתיק הסופר ר' שוכר בן שלמה זדאני וסופר נוסף. בכתב היד ר"כ דפים. חלקו האחד הועתק בצנעא, כפי שכתוב במפורש: "וזה נוסח שירים משמח לב נשברים... מהר"ר שלום שבזי זת"ל... נעתק פה ק"ק צנעא... "

בסוף אחד השירים כתוב: "זמן גלות מוז"ע בשנת הת"מ ליצירה אתתקצ"א לשטרות (1680), עד כאנו יוד צנעא פי אלסאילה (כאשר היו יהודי צנעא)".

החלק השני הועתק על ידי ר' שוכר בן שלמה.

בקולופון כתוב:

נשלמה המלאכה ביקרה יום ה' לחודש כסלו שנת ברכ"ב לשטרי (תרע"א-1911), ואני הכותב קל הקלים עפר רגלי החכמים שכר בן סלימאן זדאני וקיים. במאת אלמחלה.