הכפר גוחרה נמצא ליד הכפר עוזלת אדעיס. במקום היתה שכונה חרבה קטנה של יהודים. לא ידע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ התגוררה בכפר משפחת לוי, אשר עברה מהכפר עוזלת אדעיס.
קהילות תימן
תצוגת 571 - 580 מתוך 1942
הידיעות הקדומות ביותר על הישוב היהודי במקום ידוע לי משנת תי"ט-1659. בידינו נותר מסמך שהוא שטר חוב קרוע, ממנו ניתן ללמוד, כי הלווה הוא, כנראה, דאוד בן יחיא, והחתום הוא יוסף.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע עד חמש משפחות יהודיות, ממשפחות: דאוד וחסן.
ביב': י"ל נחום, צוהר ע' קפ"ג-40, צדוק 906 המקור: מזל שרעבי מראש העין
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר בודד של משפחות יהודיות.
ביב': גויטין כרטסת 251, צדוק 908
בכפר חואדה חיו מספר קטן של יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה שלושה יהודים, זוג נשוי, כנראה, כבני עשרים ושלושים שנה וילד. הוא התפרנס מרפדות והיא מקליעת סלים. שם המשפחה עואץ', ושם משפחת האשה הקודם: צברי.
ביב': נחשונים ע' 156
יתכן והכוונה לאזור גאמר שבנפת חידאן, בצפון תימן.
בכפר גומאר חיו יהודים במחצית הראשונה של המאה העשרים. לידינו הגיע גט אשר נכתב בשנת ברל"ח- תרפ"ז-1927, הבעל הוא דאוד בן אהרון והאשה הדייה בת סעיד. אין חתימות על הגט.
ביב': י"ל נחום, צוהר ע' קצ"ד-40
עפ"י המסורת שכתב ר' חיים חבשוש, המקומות אלמודד ושלף המוזכרים בחומש בראשית, הם אזור אלגוף, אשר כונה בהמשך שבא וכל ארץ חמיר, שם שכנו היהודים לאחר גירושם מחגאז.
באזור גוף נמצאים הישובים הבאים: ג'יל, ואדי מג'זר, חזן בגבול המדאן, ואדי סבא-שבא, חורבות סודא, אלפרע, חורבות מעון, חזם, חורבות בראקיש, קרית מטמא בגוף העליונה ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ אזור הגוף לא היה מיושב ביהודים רבים...
ביב': מסעות חבשוש, ר"י קאפח, בתוך: מכתביהם ע' 3, אנציקלופדיה א', התימנים ע' 255, גויטין כרטסת 200
השם המדויק של הנפה הוא וצאב.
באזור גוצ'אב-וצאב היו הישובים הבאים: אלביר, בני אלגריב, אלדן, אלזילה, חצן אלטוט, כובאר, מטאר, נת'ן, אלסואטח, אלסלפיה, עתמה, עינאן, עריובה, צואדחה ותעיז ד'אהב.
בישוב גוצ'אב חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': הולנדר, תימן 41, גויטין כרטסת 258
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש עד ארבע משפחות יהודיות, ממשפחת יתים.
בשנת תש"ח-1948 חי בכפר מרי משה יתים, דיין בבית הדין של כ'ובאן. אביו מרי יוסף יתים שמש בדיינות בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. מרי משה יתים היה ידידו של הרב צדוק יצהרי, וסייע בידו לברוח מידי השלטון.
עיין עוד ערך: גרן.
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 244-245, צדוק 596, כך ברחתי מתימן ע' 126- 128
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 54
- 55
- 56
- 57
- 58
- 59
- 60
- 61
- 62
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »