סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות: וחש, לוי ועוד.
קהילות תימן
בשנת תקי"ז-1757 העתיק סופר אלמוני ליקוטים בהלכות שחיטה. בכתב היד קנ"ז דפים, ונכתב במימון ר' אברהם בן סעדיה קארני.
בקולופון כתוב:
ותהי השלמת המלאכה הקדושה והטהורה אשר היא זכה וברה דהוא תלתא יומין לירח אלול שנת תרין אלפין ושתין ותמניא שנין לשטרי (תקי"ז-1757) במאתא אלג'ולה דעל בריכתא דמיא גיל אלוגמה תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל. ונכתב ע"ש האח הטוב אברהם בן סעדיה בן שלמה בן גד...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר תשע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן מוסי' ובניו סלימאן סעיד וסאלם ריאל, סאלם סעיד ריאל, סעיד אשול ובניו סלימאן ויחיא, סעיד סאלם ריאל, סאלם דאוד ובנו דאוד, סעיד דאוד ובנו סלימאן, סלימאן משנוי ובניו דאוד יחיא וסעיד ריאל, יחיא עתרה ויחיא סאלם....
הכפר נמצא ליד הישובים: אחלאל, נויד, מדאב, נסמי, ועוד.
שכונת היהודים בכפר כונתה גומעת אנס, ואילו שכונת המוסלמים כונתה גומעת עמרי. השוק השבועי התקיים ביום שני. בכפר חיו מספר משפחות יהודיות. רב האזורי של כל נפת אנס היה מרי חיים בשארי. להערכת יוצאי אנס, כל יהודי האזור מנו מאתיים עד שלוש מאות נפש.
סמוך לעליייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ חמשה יהודים: אלמנה אחת, שני נשואים, שלוש נקבות ושני זכרים. גיל העולים: שני נערים, שניים מעל עשרים שנה ואחד מעל חמישים שנה.
שם המשפחה: שרעבי, ושם המשפחה הקודם: יהודה.
הכפר נמצא בנפת נג'ראן בצפון הרחוק ביותר של תימן, מצפון למחוז צעדה. היום נמצאת נפת נג'ראן בשטח השיפוט של סעודיה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר גורבה חמש משפחות בערך: חמש נשים, חמשה גברים, שש בנות, וארבעה בנים, סך הכול כ"ה נפש.
בכל נפת נג'ראן היו ששה כפרים בהם חיו יהודים סמוך ממש לעלייה הגדולה: צאגיר, חצן, מרטה, דחצ'ה ואבו גובאר. בכל נפת נג'ראן חיו עשרים ותשע...
שני כפרים בשם גורבאן היו בתימן, האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא, והשני בנפת אנס במחוז ד'מאר, מדרום לצנעא. כפר גורבאן שבנפת חאשד נמצא כארבע שעות הליכה מצפון לישוב אלצ'ואלע, כשמונה שעות הליכה מצפון לעיר עמראן.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים ושתיים משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי מוסי הכרי ובניו סאלם יחיא יוסף ואברהם שלוש ריאל, יחיא דחבאש ובנו סאלם שתי ריאל, חסן בן סעיד טויל ובנו יחיא כרבע ריאל, יחיא חדאד ובניו שמעון וסעיד חצי ריאל, סלימאן מנקד'י ויוסף דחבאש.
רב הקהילה בתקופה זו:...
הכפר גורינאת נמצא מעל אלזילא שבנפת חוגריה. לא ידוע אם חיו יהודים במקום. מ"מ, סמוך לעלייה לא חיו יהודים במקום.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת יהודה.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 52
- 53
- 54
- 55
- 56
- 57
- 58
- 59
- 60
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »