קהילות תימן

תצוגת 561 - 570 מתוך 1942

הכפר גורן נמצא בהרי בראע, סמוך לחוף ים סוף, באזור עיר הנמל חודידה.

שם הכפר ידוע לי מפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים, בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926). לא ידוע לי שמות התורמים וגודל הקהילה, כיון שהכפר מוזכר בחלק של המאזן הכספי ולא בחלק של רשימת התורמים.

מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות.

ביב': פנקס השליחות חלק המאזן, צדוק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר קטן של משפחות יהודיות בכפר. ידוע, כי סמוך לעלייה נרצח בידי ערבים אברהם והב.

ביב': צדוק, המקור: עמרם שרעבי מנחלה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. עפ"י דברי הרב סעדיה חוזה, בתקופה מסוימת פעל במקום בית דין.

ביב': חוזה שרעב א' ע' קכ"ב-15

ביב': תימנה ע' 62

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות, כולן ממשפחת נהארי.

ביב': צדוק 182 המקור: משפחת נהארי מנתניה

מספר כפרים בשם גוב היו בתימן: בנפת חאשד, בנפת בני חשיש ובנפת בני בהלול, ולא תמיד ניתן לדעת בבירור לאיזה כפר הכוונה. על כן יש לקחת בחשבון שאולי נפלה בדברינו טעות.

גם בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף מוזכרים מספר פעמים תרומות מיהודי הכפר גוב. מיון שמות התורמים נעשה עפ"י שמות המשפחות ומיקום הכפר, דהיינו, בדקנו מהם שמות הישובים המוזכרים בסמוך לכל שם הכפר גוב, ועל סמך זה קבענו את מיקומו...

ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 89 (תיקון לכתוב באנציקלופיה), פנקס השליחות 20, 21, 29

בכתב היד, אשר הגיע לידי, מוזכר הישוב גוב בסמוך לישוב רחבה, שהוא מדרום לנפת חאשד, ולכן נראה כי אין מדובר בכפר גוב שבנפת חאשד.

כתב היד הוא הלכות שחיטה, אשר נכתב על ידי הסופר ר' זכריה בן סעדיה בשנת תכ"ו-1666. בכתב היד מ"א דפים, ונכתב במימון ובהזמנת ר' שלום בן מעוצ'ה. בכתב היד חלק נוסף כנראה, אשר נכתב על ידי סופר אחר, כנראה, בדפים מ"ב-ס"ד, שם מוזכר שמו של ר' עודד בן אברהם.

בקולופון...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 122, 436

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי אברהם חיים ובנו סאלם ובניו (נכדיו) יהודה וסאלם, יחיא חיים ובניו חיים סלימאן יוסף ודוד, סאלם חיים, יעיש חיים ובנו סאלם, סאלם סלימאן סיבהי, אחיו מוסי' סיבהי ובניו סלימאן יחיא ואברהם, סאלם מעוצ'ה ובניו יוסף מחפוץ'...

ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 1 (תיקון לנכתב באנציקלופדיה), פנקס השליחות 33, צדוק 172 המקור: משפחת חיים מרחובות

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

דרך מחנה העולים העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ יהודי נשוי כבן שלושים עד ארבעים שנה, ללא משפחתו כנראה. התפרנס ממסחר וחקלאות. שם המשפחות שהיו בכפר: עואץ', כ'יאט וסאלם.

יתכן ומדובר בישוב הקודם.

ביב': נחשונים ע' 83, צדוק, גויטין כרטסת 161

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שש עד שבע משפחות: צנעאני, מלחי, דשאל, אכוע ונגאר.

עיין ערך הבא.

ביב': צדוק 465 המקור: סעיד אכוע מרחובות, גויטין כרטסת 162

עמודים