גרַאמֵה

הכפר גראמה הוא עתיק מאוד. לא ידוע לי בודאות היכן היה ממוקם הכפר גראמה בעבר הרחוק. בדורות האחרונים לא חיו יהודים בכפר, ואף זקני תימן לא ידעו על כפר בשם זה.*

שם הכפר ידוע לי לראשונה מסוף המאה הט"ז ומתחילת המאה הי"ז. בתקופה זו חי במקום מרי יוחנן מזרחי, או בשמו המלא ר' זכריה בן שלום החלפוני, ובפירושו למשנה ולתלמוד הוא כתב, כי חיבר את הספר בישובים מד'נח וגראמה. את אזור מד'נח זיהיתי ממזרח למחוז רדאע, ולכן קיימת סבירות גדולה כי אף גראמה נמצאת במחוז רדאע או באזור הסמוך. חיזוק לכך היא העובדה, כי מרי יצחק ונה מזכיר בסידורו את מרי יוחנן מזרחי, והוא חי ופעל בעיר מעבר שבמחוז ד'מאר, הנמצאת מצפון מערב למחוז רדאע.

בסוף פירוש המזרחי למסכת ברכות כתוב בקולופון:

הדרן עלך פסקי הטורים אתתקי"ז (לשטרות) אדר שני בעיר גראמה שנת אתתקכ"ח השע"ז (1617) לפרט.

מספר שנים קודם לכן חי בישוב מד'נח. בקולופון של מסכת אהלות כתוב:

הדרן עלך מסכת אהלות ופירוש הרמב"ם יום ג' חודש סיון שנת השס"ח ליצי' עולם אתתקי"ט לשטרות (1608) בעיר מד'נח. הצעיר זכריא בא"מ שלום בן מעודד בירב בניה בירב שלום בר' זכריא הידוע החלפוני לסימן טוב ולשם טוב כדכת' טוב שם משמן טוב.

יתכן, כי יהודי הכפר חיו במקום עד לגלות מוזע בשנת ת"ם-1680, ואחר הגלות התפזרו היהודים בישובים אחרים, בעיקר במחוזות רדאע וירים, ויהודי הכפר וצאצאיהם כונו מאז ועד היום משפחת גראמה, על שם מוצא המשפחה.