באזור גחאף היו שני כפרים בהם חיו יהודים.
הידיעות הקדומות שיש בידינו על חיי יהודים בכפר הן מהמאה הי"ח. שתי שאלות נשאל מהרי"ץ מיהודי גחאף, בשנת בע"ה-תקכ"ד-1764 וסמוך לכך.
בשו"ת חלק א' סימן ב' כתוב:
בס' ויבוא יעקוב שלם. באו אנשים מזקני ישראל מעיר גחאף ועיר אלצ'אלע, לשאול את פינו על אודות המנהג אשר נהגו בעירם, חדשים מקרוב באו, לקדש את אשה בעדים קרובים, ואמרו שהסכימו ביניהם...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
כיון שאזור גחאף נמצא בדרום מחוז רדאע, ליד אזור שעיב, מסתבר, כי מדובר בכפר גלילה שבנפת צ'אלע. עיין ערך הבא.
דרום תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך: צנעאני, כהן, גחרבי, הרון, שעיבי, אגשם, עת'ארי, עדרבי, עווד, קומלי, סובעי ועוד.
הרב צדוק יצהרי, אשר ברח מהשלטון סמוך לעלייה, עבר ליד הכפר, וראה שכל תושבי הכפר היו יהודים, וכי הרים הפרידו בין הכפר לבין צ'אלע.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה חמשה נערים יהודים, שניים מהם...
שם הישוב גלאבי ידוע לי מכתב יד אשר הועתק בשנת רע"ט-1519. הסופר הוא ר' שלמה בן גד בן מימון טוילי, והוא העתיק את הספר נור אלצ'לאם אשר חיבר מרי נתנאל בן ישעיה במאה הי"ד. מימן והזמין את העתקה ר' סעיד בן יהודה בן עזרא. יתכן והכוונה לישוב גראבי.
בקולופון כתוב:
שלים בסייעתא דשמיא במעלי שבא יום שישי בירח כסלו שנת אלפא ותמני מאה ותלתין שנין לשטרות (רע"ט-1519) במאתא קריה אלגלאבי, יהא...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ואלי מדובר בישוב גמר קלעה, עיין ערך הבא.
שם הכפר ידוע לי כמקום לידתו של מרי שלום בן עודד צעירי, אשר נולד במקום בסוף המאה הי"ט. הוא למד תורה והוסמך לרבנות על ידי מרי עודד בן חוזה כהן. הוא עלה לארץ בעלייה הראשונה בשנת תרע"ב-1912, ושמש רב המושבה נחליאל. נפטר בשנת תש"ה-1945.
סמוך לעלייה הגדולה חיו יהודים בכפר געדי, ממזרח למחוז תעיז, הנמצא מדרום למחוזות רדאע וירים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה ארבעה יהודים: שני נשואים כבני עשרים עד שלושים שנה ושני ילדים, ממשפחת מנצור. שם המשפחה הקודם: עמראן.
שם הכפר ידוע לי מפעילותו של מרי שלום מנחם געדי, אשר היה מנהיג הקהילה היהודית סמוך לעלייה הגדולה. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.
בשנת תש"ו-1946 שמש בהנהגת מחנה העולים גאולה, יחד עם י"ז חברי מועצת העולים בראשות מרי חיים סנואני, גדול חכמי דרום תימן בדור העלייה לארץ. כל המנהיגים הושלכו לכלא בעדן על ידי מנהלת המחנה- איזבל בפי העולים-לאחר שפעלו לשמור על המסורת במחנה.
הוא חתום על...
בכל האזור שבין צעדה לעקיק נמנו עשרים משפחות יהודיות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ג'ריר ארבע משפחות יהודיות בערך: חמשה גברים, שבע נשים ושמונה ילדים. שם המשפחות: נגאר, הרון ועצר.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה שמונה יהודים: 4 יתומים, אלמנה אחת, שני נשואים, שתי נקבות וששה זכרים. גיל העולים: 5 ילדים, 2 מעל עשרים שנה ואחד מעל שישים שנה. שני גברים...
הכפר נמצא בצפון נפת חאשד, ומדרום לעיר חידאן אלשאם שבצפון תימן.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר גריר אלחיד שש משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא בן אהרון ארבע ריאל, יוסף בן חיים ארבע ריאל, יחיא חלא ארבע ריאל, יחיא בן דאוד, יחיא עצאר ויחיא בן מוסא.
חכם בקהילה: מרי...