קהילות תימן

תצוגת 381 - 390 מתוך 1942

האזור בני זהור ידוע לי משליחותו של פעיל העלייה יבניאלי, אשר פעל בתימן בשנת תרע"א-1911. הוא כתב בספרו, כי שהה באזור מזאחן ובני זהור באזור סדה. שם פגש את ר' והב בן חסן נשיא אזור מזאחן, בן חמישים שנה, לבוש מעיל מעל כותנתו, סימן לחשיבות מיוחדת. יבניאלי פגש אותו בשוק אל רומד, שם קיבל ממנו הלוואה בסך עשרים ריאל, ומתוך נאמנות לא דרש ממנו ערבות או אישור. הוא היה סוחר ועשיר גדול.

עפ"י גלעד צדוק...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 110, צדוק

באזור היה כפר בשם מגרבה, בו חיו יהודים.

כאמור בערך הקודם, יתכן כי כתבי היד אשר הועתקו במאות י"ז וי"ח בישוב בני חגאג מיוחסים לנפת חימה ולא לאזור קפלה שמצפון לצנעא. ע"ע ערך קודם.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש עשרה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכר הכפר בני חגאג לפני הישוב נאבאת...

ביב': פנקס השליחות 30, אנציקלופדיה ב' ע' 56, צדוק 163 המקור: אברהם דוד מר"ג

שם בית הכנסת או ישוב בשם בני חנצ'ל ידוע לי משלושה כתבי יד מן המאה הט"ו. רוב מוחלט של כתבי היד העתיקים מהמאה הט"ו, אשר נותרו בידינו, הם ברובם מצנעא וממרכז תימן, וקיימת הסתברות גדולה שאף כתבי יד אלו מקורם במרכז תימן. מאידך גיסא, ידוע חכם משרעב, שבדרום תימן, בשם מרי יפת בן דוד חנדלי, כנראה, על שם הישוב. יתכן, כי מוצא משפחתו לא משרעב.

המסמכים עוסקים במכירת כתב יד של חמשה חומשי תורה ונביאים...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 7, 8, 43, 169, 202, 251

בכרטסת הישובים של גויטין רשומים שני ישובים בשם בני טיבה, האחד במחוז ד'מאר והשני באנס. כיון שאנס הוא נפה במחוז ד'מאר, מסתבר, כי מדובר בישוב אחד.

ביב': גויטין כרטסת 124, צדוק

הכפר חרף אלהיגה נמצא באזור בני יוסף, ולעיתים בני יוסף הוא גם שמו של הכפר חרף אלהיגה. עיין ערך.

לדברי זקנים מיוצאי בני יוסף, מקור השם הוא בשבטים אשר כבשו את האזור מידי שבטים אחרים, בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. מואדי יהודיה הסמוך לכפר, היו מביאים משולשים, אתרוגים ולימונים.

שליח העלייה יוסף צדוק כתב בספרו, כי בזמן העלייה הגדולה לארץ, בחודש אב תש"י-1950, כמאתיים נפש מבני...

ביב': אנצילופדיה א' ע' 86, 147, 638, 649, תימנה ע' 27, 55, 92, 100, 115, בסערות תימן ע' 201, חיים צדוק, מן המיצר, ע' 391, נחשונים ע' 47, 163

במרחק של עשר ק"מ מבני עומר לכוון צפון מערב, נמצא מגדל ענק-חגרת בני מקירין, הנמצא בראש הר-גבל בני מקירין, המשקיף על כל סביביו. המקום לא היה מיושב, למרות שהיה יפה. הגויים לא גרו שם באמרם, שיש במקום רוח רפאים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו, כנראה, יהודים באזור.

ביב': תימנה ע' 27, 88, צדוק

העיירה בני עבד נמצאת במרחק של כארבע שעות הליכה מהעיירה כ'מיר.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה אחת עשרה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי עמראן שעתאל שלוש ריאל, יהודה שעתאל שלוש ריאל, עואץ' מגהז ובנו יוסף, אברהם נגאר, סלימאן נגאר, יחיא בן סאלם, אחיו סאלם בן סאלם, אביהם...

ביב': פנקס השליחות 15, אנציקלופדיה ב' ע' 164, צדוק 157 המקור: משפחת עבדי מיעבץ, הרב זכריה עפארי מב"ב, גויטין כרטסת 133

ברשימות הישובים של גויטין רשומים שני ישובים בשם בני עואם, האחד בנפת חגה, והשני בנפת שרף, שניהם במחוז צנעא.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי הכוונה לישוב הקודם.

ביב': גויטין כרטסת 137, צדוק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': צדוק 1245

עמודים