שם המקום ידוע מספרו של המשכיל ר' חיים חבשוש, אשר העתיק כתובות עתיקות בצפון מזרח תימן, בשנת תר"ל-1870, יחד עם יוסף הלוי. בבית הכנסת של משפחת בני קאמס בכפר מלח הוא מצא כתבי יד עתיקים ביותר, תאג'-תורה שנכתב ארבע מאות שנה בערך לפניו, בתוכו מצא דף בודד שלהערכתו, נכתב כתשע מאות שנה לפניו, ספר תהילים על קלף שנכתב כשבע מאות שנה לפניו, הכתוב אריח על גבי אריח כמו שירת האזינו, ספר תהילים נוסף כחמש מאות...
קהילות תימן
תצוגת 371 - 380 מתוך 1942
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן נחום ובניו.
ביב': פנקס השליחות 26 (צדוק 450)
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר חמש משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם הברי ובנו, יעיש אשרס ובניו סלימאן ואברהם, יחיא דאוד ובנו, חיים בוטיל ובנו ויחיא מוסי' ובניו. התרומה מכל יהודי הכפר הסתכמה בארבע ריאל.
ביב': פנקס השליחות 27 (צדוק 162, 452), גויטין כרטסת 142
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 141
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.
לאחר העלייה הגדולה לארץ בשנים תש"ט-תש"י (1949- 1950) נותרו יהודים במקום. במכתב ששלח ישראל ישעיהו אל מחלקת העלייה של הסוכנות בשנת תשי"ג- 18/12/1952, הוא מפרט מספר מכתבים שקיבל מאזורים שונים בתימן. אחד המכתבים נשלח על ידי ר' מנחם מחפוד, שמש בית הכנסת הגדול בעדן, מט' במרחשון תשי"ג, ושם כתוב כי נותרו 666 יהודים...
ביב': מן המיצר ע' 481, צדוק
הכפר נמצא בגבול ד'מאר-צנעא, ליד הישובים בשאר וכומים. רוב נפת חדא נמצאת במחוז ד'מאר, וחלקה בצנעא.
הכפר נחשב לראש גלות, דהיינו, ישוב קדום ביותר, מאז גלו היהודים לתימן או מאז גלות מוזע בשנת ת"מ-1680.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שמונה עד עשר משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות תורמים: מרי...
ביב': פנקס השליחות 27, אנציקלופדיה ב' ע' 11-12, נחשונים ע' 52, צדוק 159, 452 המקור: יחיא חדאד מר"ג, גויטין כרטסת 143, 144, רדאע ע' קל"ה-קל"ו
הכפר בני שמסן ידוע לי ממכתב של מנהיגי הקהילות בנפת בעדאן, אשר בקשו סיוע לתשלום למורים וסיוע לנזקקים. המכתב מהתאריך ח"י בכסלו תש"ו-1946, וחתומים עליו: "כה דברי המעתירים בעד כל יודי (יהודי) פלך בעדאן: שלמה בן סעיד בית דין אלעוזלה, חסן בן חסן עותמה, והב יוסף בני שמסן, דאוד בן דאוד אריה, חסן סעיד מסורי... המעתיר בעד כולם ראובן בן מ"ן עודד בי"ד אלנצ'ארי".
במכתב מכ' באדר א' תש"ו (1/2/46) כתב...
ביב': מן המיצר ע' 272, 257, 277, אנציקלופדיה א' ע' 110, נחשונים ע' 53
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בערך, ממשפחת יהוד.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ שני נערים יתומים, ממשפחת יהוד.
ביב': צדוק 588 המקור: משפחת יהוד מנתניה, נחשונים ע' 44, יהודי אגברי ע' 17
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר בודד של משפחות יהודיות.
ביב': גויטין כרטסת 109, צדוק
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 34
- 35
- 36
- 37
- 38
- 39
- 40
- 41
- 42
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »