עד לפני מספר דורות חיו יהודים בכפר. בדורות האחרונים לא ידוע על ישוב יהודי בכפר.
מצאתי כתב יד אשר נעתק בשנת תי"ח-1658, בישוב ענבר סעיד מאזור מחוית ועזאן. לא ידוע לי בודאות מיקום הכפר, ואולם, הסופר הוא ר' זכריה בן אביגד טויל, אשר העתיק את פירוש רש"י והטור לתורה. שם המשפחה טויל או טוילי היה נפוץ מאוד במאה הי"ז במרכז תימן, ובעיקר מצפון מערב לצנעא, שם קיים הישוב טוילה, מקור משפחת טוילי. לכן...
הכפר עזאן נמצא במרחק של שעה הליכה מהעיר רדאע.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא ידוע אם היתה במקום קהילה יהודית.
כתב היד שהוזכר בערך הקודם, אשר נכתב בשנת תי"ח- 1658 בישוב ענבר סעד על ידי הסופר ר' זכריה בן אביגד טוילי, הושלם על ידי הסופר ר' עודד בן אברהם הלוי נגאר בישוב עזאן. משפחת נגאר ידועה בכל רחבי תימן, וידועים מאוד מאזור רדאע, וקיימת סבירות, כי כתב היד הושלם בעזאן שליד העיר רדאע...
שם הישוב ידוע לי מכתב יד משנת שמ"ב-1582. כתב היעד המקורי הוא תאג'-חומש, אשר העתיק הסופר המפורסם ר' בניה בשנת ר"נ-1490 בצנעא. ר' משה בן זכריה הלוי ניקד והשלים את התאג' בשנת שמ"ב-1582 בישוב עיאניז באזור אהנוב. בכתב היד קמ"ו דפים.
בקולופון המשלים כתוב:
בריך רחמנא דסייען... יזכה הכותב משה בר' אבא מרי זכריה בן סעדיה בן יצחק בר אברהם בר' שלמה הלוי לחזות בנועם... נולד הילד הטוב הדומה...
יתכן והכוונה לכפר עדין, הנמצא באזור נאד'רה וסדה שבמחוז ירים, מצפון מזרח לנפת בעדאן.
בכפר היתה שכונה יהודית נפרדת בשם "וג'ח".
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים וחמש משפחות בערך: סירי, טרם, מליחי, גשגוש, חמאמי, עומיסי, בנדלה הלוי, קומלי, בלסייה, ערצה, בדחה, מנחם, ועוד. בקהילה היה בית כנסת אחד גדול בראשות מרי יחיא סרי, רב הקהילה. אחיו נסע מתימן, וכאשר חזר...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שמונה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי מעוצ'ה, אברהם חדאד ובניו שמעון ויוסף, סאלם שמעון ובנו יוסף, יהודה בן חיים כהן, יוסף רמצ'אן ובניו יחיא וסעיד, יחיא אנסי, יחיא סעיד צ'בארה ובנו יחיא, וכן ויחיא חמאמי.
רב הקהילה בתקופה זו מרי...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכל נפת לוודר שמונים משפחות יהודיות בערך. באזור היו הכפרים הבאים: שהור, מנג'לה, מדבר, מרצץ, ואמשעה.
חכמי הקהילה בדור העלייה לארץ: מרי חסן-יפת מגער- מגד, ומרי סעדיה בן שלום מגער, אשר עלו לארץ. מרי חסן נפטר בהרצליה בשנת תשנ"ח ומרי סעדיה נפטר בהוד השרון תשנ"ה.
עיר חשובה הנמצאת במרחק של ארבעים ק"מ בערך מצנעא. ישובים וכפרים באזור: בני זיד, בית דאנב, חאז, סוד, ועוד.
העיר עמראן ידועה לי משנת רס"ט-1509. בשנה זו העתיק הסופר ר' זכריה בן שלום הלוי את הספר מורה נבוכים לרמב"ם. בכתב היד קצ"ז דפים, עם הערות בשוליים, במקומות אחדים גם בשפה הערבית.
בקולופון כתוב:
נשלם שני בשבא דהוא חד עשר יומין לירח אלול... שנת אלפא ותמני מאה ועסרין שנין...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, והוא נותר חרב. עפ"י מספר הבתים החרבים שבכפר, ניתן להסיק, כי הקהילה היהודית במקום מנתה עשרים משפחות בערך.
לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
במחצית הראשונה של המאה העשרים סולטנות לוודר היתה אחת מתשע מדינות חסות של הבריטים בדרום תימן. בלוודר חיו יהודים בכפרים הבאים: דת'ינה, אמשעה, שהור, מנגלה, מדבר, עריאב, מרצץ, ועוד.
השלטון הבריטי החמיר את היחס ליהודים בזמן העלייה הגדולה לארץ, שכן לא היה פיקוח על השליטים המקומיים, וכאשר החלו גלי העלייה לארץ, ניצלו השליטים את המצב, כדי לשדוד את העולים ולהתעלל בהם. זאת לעומת שטח האימאם, אוהד...