קהילות תימן

תצוגת 1181 - 1190 מתוך 1942

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, והוא היה חרב. ואולם, בתקופה קדומה יותר חיו יהודים כפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.

ביב': גויטין כרטסת 886 (צדוק 635), הולנדר בן צבי ע' 42

הכפר נמצא באזור מחוית וטוילה.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי מוסא יעקוב מדאר שתי ריאל, אחיו סלימאן וסאלם מדאר ריאל, סאלם חימי ואשתו ריאל, סעיד בן דאוד מדאר שתי ריאל, יחיא בן יחיא מדאר ובנו ארבע ריאל, יחיא קרואני שש ריאל...

ביב': פנקס השליחות 3, אנציקלופדיה ב' ע' 82 (תיקון לנכתב באנציקלופדיה), מן המיצר ע' 481, גויטין כרטסת 875

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר יהודים. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), כתוב כי יהודי הכפר תרמו, אך לא ידוע שמות התורמים וגודל הקהילה, כיון שהכפר מוזכר בחלק של המאזן הכספי, ולא בחלק של רשימת התורמים.

הכפר מוזכר בהקשר לישובים מנפת חראז: צעפאן, גרואח, ועוד. סבירות גדולה מאוד שמדובר בכפר עיר עאנז, ושם מפורטים שמות התורמים. עיין...

ביב': פנקס השליחות מאזן טור 9, גויטין כרטסת 811

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי מדובר בג'בל עאקבה, אזור בו היו שני כפרים בהם חיו יהודים.

ביב': גויטין כרטסת 812, צדוק

שם הכפר עאקר ידוע לי משליחותו של השד"ר ר' חיים צבי כהן פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חולים בירושלים. הוא נסע בלווית ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי, ובשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902) סיירו בתימן ואספו תרומות. ר' יוסף כתב, כי ראו בשני הכפרים עאקר ועקארה מרי שהוא ילד כבן י"ג שנים, בר מצוה. המרי הזה היה גאון ובעל זכרון פנומלי, ושמו מרי סעיד. הוא היה השוחט של שני הכפרים. ר' חיים התעקש לא לאכול...

ביב': רצהבי במעגלות ע' 53-55, אנציקלופדיה א' ע' 404 (צדוק 1199)

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ נער ממשפחת מדאר. משפחה זו היתה נפוצה במרכז תימן ובצפונה, ולכן ישנה סבירות גדולה, כי הישוב נמצא במרכז תימן, שם חיו רוב היהודים.

ביב': נחשונים ע' 286

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר כעשרים משפחות יהודיות של צאצאי מומרים. לא ידוע מתי המירו את דתם ועל איזה רקע.

עיין עוד ערך מדינה.

ביב': צדוק 367 המקור: יוסף עוזירי מב"ב

באזור עבידה היו שלושה כפרים בהם חיו יהודים.

ביב': צדוק

הכפר היה מיושב ביהודים בלבד.

בכפר נולד מרי שלום בן אברהם משולם בשנת תרס"ג- 1903, מחבר הספר מתק שפתים, ומראשוני המתיישבים בשכונת יד אליהו בת"א. נפטר בשנת תשנ"ה.

בשנת ברל"ז-תרפ"ו-1926 העתיק בכפר הסופר ר' שלום בן אברהם ימיני את הספר אבקת רוכל. בכתב היד ר"י דפים, הכוללים: לוח קביעת השנים, תפילות ופיוטים למועדים, בקשות, ועוד. בשער כתב היד כתוב: פה עבר יע"א. לשטרות שנת ברז"ל ונחושת...

ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 190, צדוק 831 המקור: יעקוב תעסה מת"א, כת"י בניהו 1-44050

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת גמילי.

ביב': צדוק 634 המקור: חיים לוי מראש העין

עמודים