סַעַוַאן

כפר בנפת בני חשיש, ממזרח לצנעא - מרכז תימן*

הכפר נמצא ליד תנעם.

הכפר מוזכר לראשונה במאה הי"ח, בספר שו"ת פעולת צדיק, אשר כתב מהרי"ץ.

ר' יעקוב ספיר סייר בתימן בשנת תרי"ט-1859, והוא כתב בספרו, כי הקהילה היהודית בכפר מנתה שלושים וחמש משפחות בערך. רוב היהודים התפרנסו מקדרות ומחקלאות, ומצבם הכלכלי היה קשה. שכונת היהודים היתה נפרדת משכונת המוסלמים.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה עשרים משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא מוסי' ארבע ריאל, מרי יוסף מנצור ובניו סאלם חיים וסלימאן אחת עשרה ריאל, דאוד יחיא מנצור חמש ריאל, סאלם יוסף קרואני שתי ריאל, יחיא סלימאן קרואני ריאל, יהודה סלימאן רמצ'אן שלוש ריאל, יחיא סאלם רצאבי ריאל, אחיו סאלם רצאבי חמש ריאל ורבע, יהודה בן סאלם רצאבי ריאל, יחיא סלימאן רצאבי שתי ריאל, יוסף בן יחיא רצאבי חמש ריאל ורבע, יוסף כ'ובאני ריאל, סאלם סלימאן רמצ'אן שלוש ריאל, סאלם יהודה ענאקי ריאל, יחיא בן יחיא מליח ריאל וחצי, יחיא בן סלימאן רמצ'אן, והנשים: לולוה בת יהודה שתי ריאל, זהרה בת סאלם שלוש ריאל, חמאמה בת קרואני שתי ריאל וסעדה בת רמצ'אן ריאל.

חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא מוסי' ומרי יוסף מנצור.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ ראש הקהילה היה ר' יחיא בן שלום רצאבי. סבו של הדיין מרי שלמה בן יחיא קרואני. ר' יחיא עבר להתגורר מסעואן לרצאבה.

שם המשפחות סמוך לעלייה: רצאבי, בנימין, שחב, קרואני, דאוד, מנצור, חדאד, ועוד.

ביב': אנציקלופדיה א, חלק ב' ע' 57, 65, ששון, אוהל דוד ע' 203, צדוק 321, פנקס השליחות 5