העיירה בגבול נפת בני חשיש.
תנעם נחשבת אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בתימן, והיא נחשבת ריש גלותא, דהיינו, הישוב הראשון אליו הגיעו הגולים לתימן. בעבר הרחוק היו בצנעא ובתנעם בלבד בתי דין קבועים וסמוכים, ועליהן נאמר: @44כי מצנעא תצא תורה ודבר ה' מתנעם@55.
הקהילה נודעה בריבוי תלמידי חכמים לאורך כל הדורות. מתנעם מצאתי כתבי יד עתיקים רבים, כדלקמן.
הקהילה נזכרת לראשונה...
נראה, כי שם זה שמש כינוי לתעיז.
חכמים ומנהיגים חברי בית הדין מדרום תימן, שלחו מכתב לרב קוק בשנת תרע"ג-1913, ובו קבלו על הגלות ועל השנאה שגברה בגלל העלייה, גזל ממונם, קיפוח פרנסה ורדיפת הדת, בהם נאסר להגביה את הקול בתפילה ובלימוד תורה, ונאסר לתקוע בשופר. הם מבקשים סיוע לעלייה.
חתומים חברי בית הדין של הישוב עודן: מרי חסן בן והב, מרי דאוד בן יצחק, מרי אהרון בן יחיא ומרי סאלם בן...
מחוז תעיז הוא אחד המחוזות הגדולים של תימן. במחוז תעיז הנפות הבאות: חשא, אחדוף, מאויה, עודיין, שרעב, חוגריה, צ'אלע, גנדיה, שמיר ועוד. העיירות המרכזיות שבמחוז: קעדה, מאויה, מסאגיד, מקבנה, רונה, רובע, ראהדה, תרבה, ועוד.
במחוז יותר ממאתים ישובים בהם חיו יהודים. נפת שרעב, היא הנפה המפורסמת ביותר במחוז תעיז, ולעיתים, נדמה כי השם שרעב נפוץ יותר מאשר תעיז, וכאשר כתוב או נאמר שרעב, מתכוונים...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
בעבר חיו יהודים בכפר, אך סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.
הישוב היהודי בכפר תואהי ידוע רק מהדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
בתחילת המאה העשרים רב הקהילה היה מרי שלום בן יוסף ג'בלי. מרי אברהם בן משה ערוסי כתב בספרו קורא הדורות, כי נשיא קהילת יהודי עדן, ר' בנין משה, מינה מנהיגי קהילות בישובים הסמוכים לעדן, אשר היו תחת השפעתו. את מרי עואץ' מינה בעדן, את מרי דאוד באלשיך, את מרי שלום ג'בלי בתואהי, ועוד.
מסתבר, כי הקהילות היהודיות...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. בכפר היו כשנים עשר בתים, אך רק שבעה בתים היו מיושבים ביהודים, ואילו שאר הבתים לא היו מיושבים. כל יהודי הכפר היו כהנים.
נראה, כי מדובר בישוב תורבת עמאר. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: לוי, יעיש, ועוד.
עד תחילת המאה העשרים שילמו יהודי נפת חוגריה את מס החסות למושל בתעיז, ומאז העבירו את המס למושל תרבה, מושבו של המושל המקומי.
בנייני תרבה היו יפים, הרחובות היו מרוצפים באבנים מרהיבות עין. מצד מזרח ישנו קבר גדול, אשר הגויים מכנים אותו קבר אוריה.
נראה, שבעיר תרבה לא היה ישוב קבע של יהודים, אלא רק יהודים מזדמנים לתקופות קצרות בהתאם לעבודה. אחד מהם הוא סאלם סעיד מהישוב גוירה, איש אמיץ...
בכפר תבהה חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
עפ"י גלעד צדוק, הכוונה לכפר תיבהה הנמצא במחוז תעיז. עיין ערך.