ברשימת הישובים התימניים של גויטין רשומים שני ישובים בשם תובאן, האחד במחוז ד'מאר והשני בנפת חדא. כיון שנפת חדא, ברובה הגדול, נמצאת בתוך מחוז ד'מאר, לכן נראה, כי מדובר בישוב אחד.
מכל מקום, אם מדובר בשני כפרים שונים, ניתן להסיק כי חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ גם בכפר תובאן השני. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
עיין עוד ערכים הסמוכים.
הכפר תובאן ברדון מוזכר באחד הספרים בסמוך לישובים: כ'לבה, ברדון ועוד, כפרים בנפת חדא שבמחוז ד'מאר, ולכן קיימת סבירות גדולה, כי הכוונה לכפר תובאן שהוזכר לעיל. לפי זה, השם המלא של הכפר תובאן ברדון, והשם המקוצר, כנראה, תובאן.
עיין עוד ערכים קודמים.
האזור נמצא בין צ'אלע לבין לחג'.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר משפחות יהודיות בודדות בכפר. יתכן ומשפחות יהודיות אלו היגרו לכפר עקב החשיבות הגדלה והולכת של עיר הנמל עדן, תוצאה של שליטת הבריטים על הנמל, וכן גלי העלייה הגדולה לארץ. שבט הקוטיבי היו שודדים ופראי אדם, ואף הבריטים התקשו להשתלט עליהם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות, ממשפחת סעיד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 12 יהודים: 4 זכרים, 8 נקבות, 7 נשואים, ואלמנה אחת. גיל העולים: 3 ילדים, 2 נערים, 4 מעל עשרים, אחד מעל שלושים, אחד מעל ארבעים ואחד מעל חמישים שנה. שני גברים התפרנסו מנפחות ואשה אחת מקדרות.
שם המשפחות: הארון, חדאד, חסן, יחיא, מנחם, מנקדי, מתנה, ושם המשפחה הקודם:...
עיין ערך תרבה שבנפת עמאר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 5 יהודים: 3 גברים, 2 נקבות, 3 נשואים, ואלמנה אחת. גיל העולים: ילד אחד, שניים מעל עשרים, אחד מעל שלושים ואחד מעל ארבעים שנה. אחד התפרנס מנפחות.
שם המשפחות: הארון, יחיא, מתנה, ושם המשפחה הקודם: יוסף וסעיד.
תזבר
בשנת...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
הישוב במרחק של תשעה ימי הליכה מצפון לצעדה, במרחק של ארבעה ימי הליכה ממכה. בתקופת הגאונים אזור זה היה בתימן, ולאחר שנת תרצ"ד-1934 אזור זה עבר לשליטת הסעודים.*
שם הישוב ידוע ממסמכי הגניזה הקהירית. המסמך, אשר פרסם גויטין, הוא מכתבו של אחד הגאונים מבבל אל נציג ישיבות הגאונים בעסיר שבתימן, מרי שלמה בר זטא, מהמאה הי' או י"א, עפ"י הערכה. לא ידוע שמו של הגאון. תוכן המסמך עוסק בכעסו של הגאון...
יתכן והכוונה לישוב תראת'. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת אשתר. שם המשפחה הקודם: לוי.