קהילות תימן

תצוגת 1 - 10 מתוך 40
ביב': חוזה שרעב א' ע' קכ"ב-34

שם הישוב ידוע משטר גירושין -גט, אשר נכתב במקום בשנת אתתקל"ו- שפ"ה-1625. הגט נכתב לסעיד בן נגים, וחתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יפת בן מעודד ור' סעדיה עודד הלוי.

יתכן והכוונה לישוב ת'רת. עיין ערך.

ביב': י"ל נחום, צוהר ע' קפ"ה-86, אנציקלופדיה א' ע' 229, 301

העיירה במרחק של שלוש שעות הליכה משבאם.

בידינו נותרו מספר כתבי יד ומסמכים מהמאה הי"ד עד המאה הי"ז, עובדה המלמדת, כי במקום היתה קהילה יהודית עתיקה וגדולה, ולמעשה, אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר.

המסמך הקדום ביותר הוא משנת קי"ט-1359. בשנה זו העתיק הסופר ר' יחיא בן חסן את המשנה סדר זרעים. נכתב במימון ר' מנצור בן עמר.*

בקולופון כתוב:

נשלם בירח אייר שנת אלפא ושית...

ביב': אנציקלופדיה א', ששון, אוהל דוד ע' 682 (מס' 754), ספיר ע' ע"ח, פ"ח, מכתביהם ע' 21, 58, נחשונים ע' 394, י"ל נחום צוהר ע' קצ"ב-86, קצ"ט-3, פנקס השליחות 2, צדוק 433 המקור: יחיא עוזרי מגאולים, כת"י יהודה 2

שם הכפר ידוע מכתב יד אשר העתיק הסופר ר' שלמה בן יצחק הלוי צנעאני בשנת תקל"ט-1779. הוא העתיק כתבי יד נוספים בשנים תקל"ז-תקל"ח (1777-1778). הוא תושב סר שבאזור קרית צפא שבמרכז תימן, ונאלץ לצאת לגלות עקב מצבו הכלכלי הקשה, והתפרנס מהעתקת ספרים.

כתב היד שהעתיק במקום היה מדרש חמדת הימים לר"ש שבזי, במימון ר' דוד אברהם רגחה. כתב היד גדול מאוד, ובו תל"ב דפים. כתב היד שלם וכולל את המדרש לכל התורה...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 529

הכפר תג'אף נמצא בנפת חדא, בחלק השייך למחוז צנעא. כידוע, רוב נפת חדא היה בשטח של מחוז ד'מאר.

חיי יהודים בכפר ידועים לי מהמאה הי"ח.

בשנת תקכ"ב-1762 העתיק הסופר ר' אברהם בן אהרון מנזלי סידור תפילה. הוא העתיק כתבי יד נוספים בשנת תקכ"ט-1769 בצנעא, ועוד. בכתב היד רס"ז דפים, ונכתב במימון ר' סעיד בן שלמה.

בקולופון כתוב:

נשלם בחסדי האל ית' היום ז' לחודש ניסן שנת תרין...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 328, 329, מסוודה ע' 339-תתקפ"ג, מחקרים ע' 102, התימנים, פנקס השליחות 27, הרב אבירן הלוי, גויטין כרטסת 1143

אזורים שונים במערב תימן, סמוך לחוף ים סוף, מכונים תהאמה. בצפון תימן באזור אבו עריש, כמראן, דרומה יותר חודידה מדרום מערב לצנעא, ודרומה יותר בדרום מערב תימן אזור מוזע, סמוך לחוף מוכ'א, ועוד.

הטמפרטורות והמזג האויר לאורך חוף ים סוף היה קשה ביותר, בשונה ממרכז תימן שם התרכזה האוכלוסייה באזור ההרים, ותנאי החיים ומזג האויר היו סבירים. במערב תימן האוכלוסייה היתה דלילה מאוד, ואף יהודים כמעט ולא...

ביב': מסוודה ע' 76-קצ"ה, מכתביהם, תימנה, ועוד רבים

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשר משפחות בערך, משפחת כהן, ועוד.

סבירות גדולה, כי הכוונה לישוב תאדי. עיין ערך.

ביב': צדוק 870 המקור: חיים שוכר מב"ב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': צדוק 1075 המקור: יחיא כהן מקרית אונו

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית חמש עשרה משפחות בערך, משפחת צברי, ועוד.

ביב': צדוק 100 המקור: משפחת צברי מבני עייש

עפ"י גויטין, הכפר ממוקם ממזרח לנפת חדא, ומצפון לנפת כ'ולאן.

בעבר חיו בכפר יהודים רבים, אך סמוך לעלייה הגדולה לארץ רוב הכפר היה חרב, וחיו בו מעט ערבים, ושלוש או ארבע משפחות יהודיות.

חורבות הכפר היהודי נקראו "חפת אליהוד". שם המשפחות של היהודים: סעיד וחדאד.

ביב': צדוק 580 המקור: יחיא חדאד מר"ג, גויטין כרטסת 1148

עמודים