שַרַמַאת

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: צאלח עאשק, סאלם הדנה, סאלם חאשדי, יעקוב חאשדי, אחיו מסעוד חשאדי, יחיא בן מוסא קהא, אחיו מוסא קהא, הארון בן יחיא קהא, סעיד בן מוסא ופנחס חאשדי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שתים עשרה משפחות יהודיות: רידי, בוני, נגאר, עאשק, חאשדי, גמל, ועוד.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 9 יהודים: 2 זכרים, 7 נקבות, וששה נשואים. גיל העולים: 3 ילדים, נער אחד, אחד מעל עשרים, 3 מעל שלושים, ואחד מעל שישים שנה. אחד התפרנס מנגרות וחמש שנים מקליעת סלים.

שם המשפחות: חריזי, מנצור, מרחבי, נגאר, קהא וריצי.