שַרַפָה

באזור היה כפר בו חיו יהודים בשם אחזוק.

הידיעות הקדומות שבידי על חיי יהודים בשרפה הן מאמצע המאה הי"ז. בשנת ת"י-1650 העתיק הסופר ר' יוסף בן שלמה הלוי את משנה תורה לרמב"ם ואת פירוש המשניות לרמב"ם. שני כתבי היד נכתבו לשמוש אישי. בכתב היד קל"א דפים בכל חלק.

בקולופון של כתב היד השני כתוב:

בחצי חודש סיון שנת אתתקס"א (ת"י-1650) במאתא אלשרפה... כתב... יוסף בן שלמה הלוי בן יוסף הלוי כתבו לעצמו.

בשנת ת"ס-1700 קם מלך חדש במערב תימן, אנס את היהודים להמיר את דתם, החריב את בתיהם ושדד את רכושם. חלק ברחו, חלק מתו על קידוש השם וחלק המירו את דתם. הישובים המוזכרים בגזרה זו הם מצפון ומצפון מערב לצנעא: חגה, ת'לא, צ'ולימה, כוחלאן, צברה, כ'מיר, בית עד'אקה, סוד, סודה, שרפה, ואדעה, צ'אהר, ועוד. ואולי הכפר שרפה המוזכר באירוע זה אירע בנפת חאשד. עיין ערך קודם.

במסוודה-פנקס בית דין צנעא מהמאה הי"ח, מוזכר הישוב שרפה פעמיים. ראשית, ביום שני כ"ג באלול בע"ו-תקכ"ה-1765 נכתב, כי יחיא דאוד גאבר משרפה חייב סכום של חצי קרוש וחמשה קרף למהרי"ץ, הרב הראשי של תימן. נראה, כי מהרי"ץ השלים לו את העתקת סידור, ומדובר בתשלום חוב על עבודתו.

שנית, ביום שישי י' בשבט בצ"ג-תקמ"ב-1782 נכתב, כי המומר סעד בן יוסף סעדוד משרפה חלץ ליבימתו סעידה בת סעיד מוסי' גיאת. זאת לאחר שזיהו אותו סעיד מוסי' אלכ'יט מהישוב בהראן ויוסף סעיד גיאת מהישוב חצניין.

הישוב חצניין שבנפת כ'ולאן ושם המשפחה סעדוד, הידועה מהישוב שרפה אף בתחילת המאה העשרים, מחזקת את העובדה, כי מדובר בשרפה שבנפת בני חשיש, ולא בנפת חאשד.

בשנת תר"ל-1870 סייר בצפון מזרח תימן ר' חיים חבשוש לצורך העתקת כתובות עתיקות, ובספרו כתב, כי האזור סר נמצא בין כפר שרפה לתנעם.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים וחמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא מקטרון ריאל, בנו מוסי' מקטרון שלוש ריאל, מרי סאלם בן סאלם סעדוד שלוש ריאל, מרי יוסף בן יוסף מקטרון, אחיו סלימאן שתי ריאל וחצי, סאלם מוסי' וחשאן שתי ריאל, יחיא וחשאן שתי ריאל, סלימאן חובארה שתי ריאל, יוסף סעדוד ובניו שלוש ריאל, יחיא סאלם סעדוד ובנו שלוש ריאל ורבע, סעיד בן סעיד סעדוד ובניו ארבע ריאל ורבע, יחיא סלימאן שתי ריאל, יחיא יוסף משרקי כשתי ריאל וסעיד עואץ' שתי ריאל וחצי.

רשימת התורמים הזו כתובה במקום אחר בפנקס, וכתובה פעמיים בשני מקומות שונים: שמואל בוטא שתי ריאל, אחיו סאלם בוטא ריאל, יוסף וחשאן ריאל, והנשים: סעידה בת יוסף שתי ריאל, חמאמה בת מוסי' ריאל, זהרה בת דאוד ימני שתי ריאל, סעידה בת יחיא סעדוד שתי ריאל, סעידה בת סעיד סעדוד ריאל, רומיה בת אברהם ד'וכאן ריאל וחמאמה בת מוסי' שש ריאל. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא מקטרון, מרי סאלם בן סאלם סעדוד, מרי יוסף בן יוסף מקטרון ומרי יחיא עמראן.