סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בעיר קצאב, הוא הישוב המרכזי של ביחאן. באזור השני של ביחאן, ואדי אלכיר לא חיו יהודים.
המצב הכלכלי בכל אזור ביחאן לא היה טוב, היו בצורות רבות, רעב ומגיפות שונות, ולכן מספר היהודים בכל האזור היה קטן מאוד.
עיין עוד ערך: ביחאן.
בשנת תרל"ב-1872 העתיק הסופר ר' שלמה בן שלמה לוי סידור לכל ימות השנה והחגים. בכתב היד רכ"ג דפים. בכתב היד שגיאות כתיב רבות, ונראה, כי נער כתב את הסידור גם לצורך לימוד.
בקולופון כתוב:
אני הכותב... שלמה בן שלמה הלוי... השם ב"ה יזכינו ויחיינו לביאת משיחנו ובעלותינו לארצינו ונבנה לבית קדשינו... על שם... שלמה בן שלמה בן דאוד בן אברהם הלוי יש"ל, ונשלם... לחודש אדר הב' שלשנת בקפ"ג (תקל...
הכפר נמצא מדרום לגובאן שבמחוז רדאע.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
בידינו נותר גט בגרושי סעיד בן דאוד ולולוה בת סעיד. חתומים על הגט, כנראה, מנהיגי הקהילה: ר' יוסף בן סעדיה ור' יעקוב בן יוסף. חסרה השנה בגט, ולכן לא ידועה בודאות השנה. עפ"י ההקשר, נראה כי הגט נכתב במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
בכתב יד מהמאה הי"ז מופיע קטע מהמדרש על בר כוזיבא. בידינו נותר דף אחד. לאחר דף זה מופיע דף ובו שטר מכר בערבית משנת תע"ז-1717, משנת "ב' אלפין וח"כ שנין לשטרי במתא אלקראני". הקונה סאלם סעיד והמוכר חסאן אבן מורי סאלם.
ואולי הכוונה לישוב קראני אלקראט. עיין ערך הבא.
שם הישוב ידוע לי מהמאה הי"ז. בשנת תנ"ט-1699 העתיק הסופר ר' טבי בן סעדיה בן יצחק תאסי את ספר מקרא יואל בעל הרמז. הספר נכתב במימון שניים, יפת ואחיו בני שלום בן אברהם בן מעודד. בכתב היד רס"ה דפים, ובהם הפירוש לתורה עם גימטריאות, נוטריקון ועוד.
בקולופון כתוב:
נשלם... בארבעה בשבא דהוא תמניא יומין לירח טבת שנת תרין אלפין ועשר שנין שנת התנ"ט ליצירה (1699). ונכתבה על שם... בן... הרב...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
באזור אלוספיין הכולל את הכפר קרישה היו המוסלמים שונאים ביותר את היהודים, ואסרו על עליהם "לטמא" כביכול את ארצם עם נעליהם. נראה, כי לא היה במקום ישוב יהודי קבוע. ולמרות זאת, מספר יהודים "עאזבו" שם, דהיינו, מספר יהודים חיו בכפר ללא המשפחה לצורך פרנסה, ובחגים המרכזיים היו שבים אל משפחתם. אחד מהם היה חיים יוסף בן יוסף סעיד מהישוב אלגוירה. הוא נפטר בכפר קרישה, ובנו רצ'א היה ש"צ וראש המדברים בבית...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.