קהילות תימן

תצוגת 1 - 10 מתוך 177

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם ערגי, אחיו מוסא ערגי ויחיא ערגי ובנו.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות, ממשפחת ערגי.

ביב': פנקס השליחות 14, צדוק 58 המקור: י' ערגי מראש העין

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 1007

קבלה הוא גם שם מושג שכוונתו, לכוון צפון, לכוון מכה.

הכפר או האזור מוזכרים ברשימת הישובים של גויטין, שם כתוב, כי הכפר גראף נמצא ליד קבלה. בספרו התימנים מוזכר אזור קבלה ליד כ'מיר, זאת בהקשר למלחמות שהיו בין הטורקים לאימאם.

לא ידוע אם בכפר היה ישוב קבע של יהודים.

ביב': גויטין התימנים ע' 196, כרטסת 241

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם ד'מרמרי ובנו שלום ריאל, פנחס חריזי ריאל, יחיא בן סעיד, יחיא בן יוסף המשלי והגב' פראסה בת סעיד ריאל ורבע.

ביב': פנקס השליחות 14, (צדוק 66), גויטין כרטסת 994 ממקם את הכפר בגבל ראזח

הכפר נמצא במרחק של ארבע שעות הליכה בערך מהישוב דמת.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות יהודיות בערך: קריטי, חדאד, בנא, יעיש, מוסא, ישועה, ועוד.

הכפר הוא המקור לשם המשפחה קהלאני.

ביב': צדוק 647 המקור: שלמה בנא מקרית עקרון, גויטין כרטסת 995

במאה הי"ט, כנראה, עדיין חיו יהודים בכפר, מספר קטן של משפחות. לאחר מכן עזבו היהודים את הכפר ועברו להתגורר בכפר בסמוך עלאניה.

לא ידוע מתי בדיוק ועל איזה רקע.

ביב': צדוק 396 המקור: יוסף מדרי מראש העין

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות: יוסף, ועוד.

ביב': צדוק 1050 המקור: יעקב חמראני מראש העין

שם הכפר קאימה שבאזור חוביש ידוע לי מכתב יד משנת קס"ט-1409. בשנה זו העתיק הסופר ר' משה בן עמרם בן נצר את התורה וההפטריות. בכתב היד תי"א דפים. עם מסורה קטנה וגדולה, מחברת התיגאן ועוד.

בקולופון כתוב:

משה בן עמרם אבו נצר רי"ת הידוע מן קאימת אבן חביש.

ברשימת הישובים של גויטין כתוב ישוב בשם קאימה באזור חובישייה, ונראה, כי הכוונה לישוב זה, הנמצא בנפת חוביש.

לפי זה נראה...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 360, התימנים ע' 200, גויטין כרטסת 981

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: דוד מעיץ' ריאל והגב' חמאמה בת צאלח ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: קרחש וגאזי.

ביב': פנקס השליחות 14, צדוק 64 המקור: כ' מדהלה מראש העין

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת סאלם שכר.

ביב': צדוק

עמודים