שם הישוב ידוע לי מסידור אשר נכתב בשנת תרל"ד- 1874. בכתב היד 162 דפים, ובהם סידור כמנהג צנעא. בשער כתב היד כתוב: נכתב פה ק"ק קאע אליזוד יש"ל מערי צנעא... תחת ממשלת... שולטן עבדל אלעזיז, בשנת בקפ"ה.
בקולופון כתוב:
נשלם... היום לחרבן בית ראשון... ברפ"ט שנים ולבית שני אתשצ"ח.
ואולי הכוונה לקאע אליהוד. עיין ערך.
נראה שלא חיו יהודים בכפר באופק קבע, אלא "עאזבו" שם, דהיינו, עבדו במקום מספר שבועות וחדשים, ובחגים המרכזיים היו שבים אל משפחתם. אחד מהם הוא מנחם עמראן, אשר משפחתו חיתה בכפר מזבר. הוא התאונן על הכסף הרב שחייבים לו המוסלמים, ועל כליו שהותיר שם. המוסלמים במקום נחשבו שונאים מאוד ליהודים.
בשנת תרפ"ב-1922 נשבה סעיד סלימאן כהן על ידי בני שבט הקוביטי, והובא בפני כהן הדת שלהם. הוא חייב אותו...
שם הכפר ידוע לי מספר מסעותיו של ר' יחיא צברי בתחילת המאה העשרים. לא ידוע לי אם היה במקום ישוב יהודי. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.
באזור קדס היו הישובים: אצוירה, חרב ועוד.
באזור הזה "עאזבו", סעיד יוסף כהן, דהיינו, יהודים חיו שבועות וחדשים לצורך פרנסה, ובחגים היו שבים אל משפחתם.
המוסלמים באזור היו שונאי יהודים, אך השיך המקומי היה מחסידי אומות העולם. מאזור זה היה מביא יוסף חסן רצ'א אתרוגים ומוכר לרבים. תקנה שאינה כתובה, כי רק לו היה מותר לסחור באתרוגים, במחיר "בקשה" אחת לאתרוג, "מפני שזו היתה אחת מדרכי...
שם הכפר ידוע לי מכתב יד אשר נכתב במאה הט"ו. כתב היד הוא חומש בראשית ושמות. לא ידוע שם הסופר. בכתב היד 266 דפים. ברשימת הבעלים של כתב היד כתוב: מנצור בן סאלם הלוי מקרית קדס דובני.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות: חדאד, קעטבי, ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: מד'מון והארון.
במחצית הראשונה של המאה העשרים חיו בכפר קוביר מספר קטן של משפחות יהודיות.
בשנת תרפ"א-1921 נולד בכפר מרי חיים בן אברהם שרעבי, אשר שמש רב אזור מטה יהודה לאחר העלייה לארץ.*
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ בעלייה הגדולה אשה כבת חמישים עד שישים שנה, ממשפחת עואץ'.