סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר כשלוש מאות נפש, צאצאי מומרים. לא ידוע מתי ועל איזה רקע המירו היהודים את דתם.
קהילות תימן
תצוגת 111 - 120 מתוך 177
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא עודי ובנו סלימאן חצי ריאל ואחיו שמעון עודי ובנו שלום חצי ריאל.
שתי משפחות אלו, עודי, נותרו בכפר עד העלייה הגדולה לארץ.
ביב': פנקס השליחות 35, צדוק 566 המקור: יחיא דחבאש מראש העין, גויטין כרטסת 999
אולי הכוונה לישוב הקודם: קולת חומרי. זאת בהסתמך על שמות המשפחה הרשומים בכפר זה הזהים למשפחות שבכפר הקודם. שם המשפחות: מחדון, צבי, קפרי, קמאס ועזירי. שני הכפרים נודעו לי ממקורות שונים, ויתכן, כי מדובר בכפר אחד. השווה לערך הקודם.
ביב': צדוק 60 המקור: סעיד מרחבי מקרית עקרון
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: אברהם קרחש ובנו שלמה, אשר תרמו ריאל.
ביב': פנקס השליחות 14 (צדוק 65)
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע או חמש משפחות יהודיות: חריזי, עפגיין ושוכר.
ביב': צדוק 59 המקור: י' ערגי מראש העין
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: רצ'א, יעקוב, יהודה, סנואני, סמן, כהן, חיים ועוד.
ביב': צדוק 1047 המקור: סעיד אברהם מאבן יהודה
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך: אהרוני, שמחי, חדאד, רצ'א, מחפוד, טריף, חסני, ועוד.
ביב': צדוק 1048 המקור: יחיא שמחי מגני תקוה, גויטין כרטסת 1040
ראש גלות בדרום מערב דובחאן, מהלך שעתיים הליכה מגוירה.
נותר בידינו כתב יד משנת תקצ"ח-1838 אשר נכתב בקורמה. הסופר הוא ר' יאשיה בן זכריה הרופא גרנעי, ואחיו ר' יעיש. הם העתיקו את מדרש חמדת הימים וקובץ בהלכות שחיטה. בכתב היד המדרש לחומשים בראשית ושמות.
בקולופון כתוב:
ושם זה הכותב יאשיה בן זכריא הרופא מכונה אלגרנעי. ותשלם כל המלאכה בחודש אייר כ"ז בו בחד בשבא בקמ"ט לשטארות (...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 75, תימנה, צדוק 1051
העיירה נחשבת ראש גלות.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר מאה משפחות בערך. ברעב הכבד שהיה בתימן בשנת תרס"ה-1905 נספו רוב יהודי הכפר, ונותרו בו מספר גברים, יתומים ואלמנות.
בשנת תרע"א-1911 בזמן פעילותו של יבניאלי בתימן מנתה הקהילה עשר משפחות בערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: ואדעה, דאוד, סאלם, חדאד, יוסף, ועוד.
ביב': צדוק 1043 המקור: מוסא חסן מעמקה
בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר. את המיקום מצפון לצנעא, הערכתי על סמך הישובים המוזכרים בסמיכות לכפר.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכר שם הכפר בחלק של המאזן הכספי, ולא בחלק של התורמים, ולכן לא ידוע לי מספר המשפחות ושמותיהן.
ביב': פנקס השליחות-מאזן טור 5
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- 15
- 16
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »