סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לישוב: ואדעה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לישוב: ואדעה.
בשנת רכ"א-1461 העתיק הסופר ר' משה בן זכריה הלוי את ספרי הכתובים: רות ותהילים עם פירוש בערבית. הספר נכתב במימון ר' סעדיה בן משה. כתב היד נמכר בכוכבאן בשנת תקכ"ג-1763 על ידי סאלם כעתרה, ליוסף בן שלמה שרעבי.
בקולופון המקורי כתוב:
נשלם זה הדפתר בעזרת שדי בחד בשבא דהוא שבעת עסר יומין בירח כסלו שנת אתשע"ב שנין לשטרי פי קרית אלחשפה לחיים ארוכים למריה סעדיה בירב משה, אלהים ישמרו...
בישוב מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרס"ד-1904.
לא ידוע אם במקום היה ישוב של יהודים.
שם הישוב ידוע לי מכתבי יד אשר העתיק הסופר ר' שלמה בן יצחק הלוי צנעאני במאה הי"ח.
בשנים תקל"ז-תקל"ט (1777-1779) הוא העתיק את מדרש חמדת הימים לר"ש שבזי. עפ"י דבריו בקולופונים של כתבי היד, הוא חי בישוב סר מקרית צפא, ובגלל מצבו הכלכלי הקשה ביותר נאלץ לנדוד ממקום למקום כדי להעתיק ספרים ולכסות את חובותיו. הוא העתיק בישובים: קרית צפא, ת'בושעה וקרית רבה. כיון שהישוב קרית צפא היה באזור סר שבנפת...